127

אוכל פירותיהן כו'" הוא משום דתנא ושייר).

ולכאורה י"ל שזהו מקור דברי ה­רמב"ם כאן^יט, וכוונתו, ששבת הוי בכלל מצות שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה. ולפ"ז, הפירוש בדברי הרמב"ם "מפורש בקבלה שכרו בעולם הזה יתר על השכר הצפון לעולם הבא שנאמר כו'" הוא, ש­בפסוק "אז תתענג גו'" נכללים שני ה­ענינים, השכר בעולם הזה והשכר הצפון לעולם הבא: "אז תתענג על ה' והרכב­תיך על במתי ארץ" — "שכרו בעוה"ז"; "והאכלתיך נחלת יעקב אביך" — "השכר הצפון לעולם הבא"^כ.

אבל קשה לומר שזוהי כוונת הרמב"ם כאן — כי [מלבד זאת שאינו מיושב (היטב) מה שהוצרך להוסיף "יתר על השכר הצפון לעולם הבא", דפשיטא ש­עיקר השכר הוא בעוה"ב, כמבואר ב­ארוכה בהלכות תשובה^טו, והחידוש הוא רק שישנו שכר פירותיהן גם בעוה"ז, וא"כ הול"ל "שכרו בעולם הזה" (ואנא ידענא שזהו "יתר על השכר הצפון ל­עולם הבא") — הרי]:

א) את"ל שכוונת הרמב"ם היא לדברי המדרש הנ"ל, הרי העיקר חסר מן הס­פר, דהו"ל להרמב"ם להדגיש את החי­לוק דשני סוגי השכר, שהשכר בעולם הזה הוא (רק) בגדר "אכילת פירות" ו­אילו השכר בעוה"ב הוא ה"קרן" (שזהו חילוק עיקרי ויסודי); אבל הרמב"ם כתב רק באופן סתמי "מפורש. . שכרו בעו­לם הזה יתר על השכר הצפון לעולם הבא", שאין במשמעות לשון זו שיש הפרש ביניהם במהות השכר.

ב) ועיקר: בפירוש המשניות לה­רמב"ם^כא מבואר הטעם שבמשנת "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז כו'" נקט התנא דוגמאות ד"כבוד אב ואם וגמילות חסדים כו'", כי רק ב"חלק השני במצות התלויות בתועלת בני אדם" אומ­רים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז (כיון שעל ידן "ימצא טובה בעוה"ז"), והרי ש­מירת שבת אינה בכללן (וכמפורש ב­רמב"ם שם, ששבת היא מ"חלק האחד במצות. . שיש בינו ובין הקב"ה"). ודו­חק לומר שהרמב"ם נקט כאן להלכה כדברי המדרש (שגם בשבת אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז) נגד משנה מפורשת^כב.

ג. ויש לומר הביאור בזה:

בדיוק לשונו "שכרו בעולם הזה יתר על השכר הצפון לעולם הבא" בא ה­רמב"ם להשמיענו, שיש חידוש עיקרי בשכרה של מצות שבת, שלא מצינו דוגמתו בשכרן של כל מצוות התורה.

דהנה בענין שכר מצוות ביאר ה­

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org