126

רש בקבלה שכרו בעולם הזה יתר על השכר הצפון לעולם הבא", אבל השמיט אופן השכר — "נותנין לו נחלה בלי מצרים", וכמפורט אח"כ שהיא נחלת יעקב (לא כאברהם וכיצחק).

ולכאורה משמע מזה, שאין כוונת הרמב"ם כאן לדרשת הגמרא, אלא לפי­רוש הכתוב כפשוטו^י [דפירוש הגמרא "כל המענג כו' נותנין לו נחלה בלי מצרים" י"ל שהוא דרש, ואילו כוונת ה­רמב"ם שכתב "מפורש" היא שזהו פשט הכתוב, וכמו שמצינו בכ"מ שהרמב"ם מפרש כתוב לפי פשוטו, ולא כפי שדר­שוהו חז"ל^יא].

וי"ל שלכן כתב "כל השומר את ה­שבת כהלכתה ומכבדה ומענגה כפי כחו" (ולא (בקיצור) "כל המענג את ה­שבת") — כי הכתוב "אז תתענג על ה'" בא בהמשך להפסוק שלפניו^יב, "אם תשיב משבת רגליך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר (וע"ז ממשיך) אז תת­ענג גו'", שההבטחה ד"אז תתענג על ה' גו'" באה בהמשך לכל הנאמר לפנ"ז^יג (ובפרט שהבבא ד"וקראת לשבת עונג" הוא לא בסיום הכתוב), והיינו (כדברי ה­רמב"ם) "השומר את השבת כהלכתה ומכבדה ומענגה כפי כחו"^יד.

ולכאורה יש לעיין, מדוע נטה ה­רמב"ם מדרשת הגמרא והביא פירוש הכתוב (רק) לפי פשוטו.

ב. ויש לבאר זה בהקדם ביאור לשון הרמב"ם "מפורש בקבלה שכרו בעולם הזה יתר על השכר הצפון לעולם הבא" — שדורש ביאור: הרי כבר כתב הרמב"ם בהלכות תשובה^טו שעיקר שכר המצוות הוא בעוה"ב, ואמאי הוצרך להדגיש ענין זה כאן?

והנה במדרש^טז איתא (בהמשך לכמה מעלות בשמירת שבת) "ולא עוד אלא כל מה שאתה אוכל בעולם הזה אינו אלא מן הפירות אבל הקרן קיימת לך לעוה"ב שנאמר והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר". ומבואר במפרשים^יז, שכוו­נת המדרש ששבת היא בכלל הדברים שאדם אוכל פירותיהן גם בעוה"ז (והא שלא נזכר במשנת^יח "אלו דברים שאדם

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org