שיחה ג

שיחה ג

א. "והיתה הקשת בענן וראיתי' לזכור ברית עולם בין אלקים ובין כל נפש חי' בכל בשר אשר על הארץ"^א. בפירושו מעתיק רש"י את התיבות "בין אלקים ובין כל נפש חי'" ומפרש: "בין מדת הדין של מעלה וביניכם, שהי' לו לכתוב ביני ובין כל נפש חי', אלא זהו מדרשו, כשתבוא מדת הדין לקטרג עליכם לחייב אתכם אני רואה את האות ונזכר".

לפום ריהטא נראה שכוונת רש"י לתרץ השאלה (שמביא בפירושו) "שהי' לו לכתוב ביני כו'" (כיון שכ"ז הוא חלק מאמירת הקב"ה, "ויאמר אלקים"^ב), וע"ז מפרש שהכוונה ב"אלקים" כאן היא ל"מדת הדין של מעלה".

אבל צ"ע, שהרי מצינו ש"דרך המקראות לדבר כן", כמו שפירש רש"י עצמו בפ' וירא עה"פ^ג "וה' המטיר על סדום גו' מאת ה' מן השמים", ש"אמר מאת ה' ולא אמר מאתו" — כי "דרך המקראות לדבר כן", ומביא ע"ז כמה דוגמאות, כולל דוגמא מפ' בראשית^ד "כמו נשי למך ולא אמר נשיי", הרי שכבר בפ' בראשית אתי שפיר לשון הכתוב מטעם ש"דרך המקראות לדבר כן".

[במקומו בפ' בראשית שם לא פרש"י מאומה. ויש לומר הטעם, כי משם אין הכרח ש"דרך המקראות לדבר כן", כיון שהתם ה"ה דברי למך המובאים במקרא ולא לשון הכתוב עצמו, ולכן אין מזה הוכחה שזוהי גם "דרך המקראות". משא"כ בפ' וירא, שזוהי לשון המקרא — "וה' המטיר גו' מאת ה'" — הוכחה ברורה ש"דרך המקראות לדבר כן"].

וכיון ש"דרך המקראות לדבר כן" (וכדמצינו בכמה מקומות), מהו הכרחו של רש"י לפרש את הכתוב כאן ע"פ "מדרשו" (ד"בין אלקים" היינו "בין מדת הדין"), ולא כפשוטו, דמה שלא נאמר "ביני" הוא כי "דרך המקראות לדבר כן"^ה.

ב. גם צריך להבין האריכות בלשון רש"י:

א) ידוע שאין דרכו של רש"י לכתוב פירושו בדרך קושיא ותירוץ, אלא הוא כותב פירוש הכתוב בסגנון שהקושיא מסתלקת מאלי' — וא"כ, גם בנדו"ד הי' מספיק לכאורה שיכתוב "בין מדת הדין של מעלה כו'", ומדוע הוזקק רש"י להאריך ולפרש את השאלה "שהי' לו לכתוב ביני ובין כל נפש חי'"?

ב) לכאורה חידושו של רש"י הוא רק בנוגע לתיבת ("בין) אלקים", שפירושה "מדת הדין של מעלה" — וא"כ מדוע (א) הוא מעתיק מהכתוב גם תיבות "ובין כל נפש חי'"; (ב) וכן בגוף פירושו חוזר ומפרט "וביניכם. . ובין כל נפש חי'" —

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org