Letter 4833

ב"ה, י"ג מ"ח, תשי"ז

ברוקלין.

הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה מרדכי

דוב שי'

שלום וברכה!

במענה על ההודעה מביאתו שלום למחוז חפצו, בודאי זוכר את אשר נדבר לפני נסיעתו שתהיינה פעולותיו מתוך מרה לבנה ובשמחה ויתוסף עי"ז לא רק בהענין פון זריעה רוחנית אלא גם בהענין דקבוץ גשמיות.

ובמענה לשאלתו בכתבו איך להתנהג בנתינת צדקה שיהי' מתאים להאמור באגה"ק במעלת מצות הצדקה הנעשית בפעמים רבות. - מבואר הדבר בלבושי שרד אשר הובא בענין זה ע"י כ"ק אדמו"ר הצ"צ ונדפס עתה במאמר להבין מרז"ל דכל פרוטה ופרוטה וכו', וכיון שאין הספר מצוי (ספר לבושי שרד) מועתק בשולי הגליון מה שכתב בזה, ועוד להוסיף אשר פשיטא שרבנו הזקן והמקור המובא באגה"ק ובהנ"ל אין כוונתם למעט אלא להוסיף, ז. א. שכשישנו סכום מסוים לתת אין כוונתם שיעכבו נתינת כל הסכום בכדי שתהי' הפעולה פעמים רבות, ולא בא אלא להוסיף שאין לחכות בנתינת הפרוטה עד שיתקבצו כמה פרוטות, כי ישנה מעלה בהשנות נתינת הצדקה פעמים רבות. ופשוט.

בברכת הצלחה.

לבושי שרד סי' ק"ג:

חייב כל אדם להחזיק במדת הצדקה ושיהי' לו כיס מיוחד לצדקה, וביארו המחברים שטוב יותר ליתן מעט מעט מליתן הרבה בפעם א', לכן ראוי לאדם שיתן בכל פעם מטבע א' לכיס של צדקה, וכן יעשה בכל שעה והכל לפי ערכו והשגת ידו, עד שיצטרף מה שיתן בכל היום לחשבון גדול והכל יעשה לשם שמים (ועי' בסעיף שאח"ז), כשמזדמן לו מי שצריך לקבל צדקה אז יחלק מהכיס כפי המבואר (בש"ע סי' רנ"א סעיף ט' ועיין כנ"י סי' ז').

Kehot Publication Society · commercial