Letter 5243

שלום וברכה!

[ג' אד"ש, תשי"ז]

...וכבר כתבתי לאיזה מאנ"ש, אשר למרות שמחד גיסא גדול החשך מאשר לפנים בדורותינו אלה חשך כפול ומכופל, הרי לאידך גיסא בכמה ענינים רואים במוחש יותר ברור ובבהירות מאשר לפני זה [וכמ"ש על סוף ימי הגלות, יתבררו ויתלבנו ויצרפו וגו'], ואחד מהענינים שנראים עתה ברור יותר אפילו לאלו הרחוקים מתורה ומצות, הוא הקישור ההדוק שבין הגשם והרוחני, הפנימיות והחיצוניות, שדיעה זו הולכת ורווחת אפילו בין האינם יהודים, בחכמת הרפואה, בחכמת התכונה, בחכמת הפיזיקה וכו' ופשיטא בין בני ישראל (שעי"ז מובן עוד יותר ההכרח דהפצת המעינות נשמתא דאורייתא, וביחוד בין אלו העוסקים בגופא דאורייתא).

ובהנוגע לנידון דידן, הנה כל אלו שזכו וזוכים לקחת חלק בעניני תורה ומצוה ובפרט במוסד חינוך על טהרת הקדש וביחוד מוסד המייחד נשמתא דאורייתא וגופא דאורייתא, בריאות הגוף שלהם תלוי' בבריאות הנשמה שלהם שהיא בעיקרה תלוי' באותו הענין שהוא השער שלהם להעלות כל עניניהם מלמטה למעלה ולקבל כל ההשפעות שלהם מלמעלה למטה. ועד"ז הוא בהנוגע לכת"ר שמוכרח הדבר שיוסיף אומץ כו"כ בעבודתו בקדש בביסוס והתפתחות המוסד הק' בו זוכה לעבוד, ועי"ז יתוסף בבריאות הגוף גם כפשוטו. ויתוסף גם הצלחת הטפולים הרפואים שייעצו אותו, ומ"ש שציווהו לנוח, אפשר למנוחה בכמה אופנים, ובנדון זה צריכה המנוחה לא רק שלא תחליש בהעבודה בתו"א, אלא שעוד תוסיף בזה.

...ואחרון חביב - להודעתו מהכנס נכדו בקרוב לעול מצות, ואשר התחיל להניח תפילין חדש לפני זה, - יהי רצון שיקבל עליו עול תורה ועול מצות בשלימות, ויגדל להיות חסיד (בדוקא) ירא שמים ולמדן.

בברכה,

נ. ב.

תמהתי במ"ש הוא שהיום ז. א. כ"ה אד"ר התחיל נכדו להניח תפילין, ובכ"ה אד"ש נעשה בן יג' שנה, כי אף שכתוב בהגהות הרמ"א (או"ח סי' נ"ה) שנעשה - בשנה מעוברת - בן יג' שנה באדר שני, הנה לבד שהר"ש הלוי חולק ע"ז אלא שלא נפסקה הלכה כמותו שמובן שזהו לחומרא [ואפשר גם לקולא במקום שיש עכ"פ חשש איזה שהוא], משא"כ בהנוגע להנחת תפילין, שבלא"ה הובא במג"א להניח שני חדשים לפני זה, ומובא בהיום יום שמנהגנו הוא להתחיל בשני חדשים קודם. ואפילו לפ"ד הרמ"א להתחיל להניח ביום הבר מצוה (שאין אנו נוהגים כזה כלל כנ"ל) עכ"פ כדאי להתחיל להניח חודש ויום א' לפני זה וכמובא באורחות חיים להרה"צ מספינקא סי' ל"ז.

מ. שניאורסאהן

Kehot Publication Society · commercial