Letter 4992

ב"ה, א' טבת, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

... במ"ש אודות תיקון לעון הידוע, כבר מובא בספרים שצריך להרבות באותיות התורה ותפלה ושכמה מהם יהיו חקוקים בזכרונו, אשר אז אפילו בעת שחושבים בענין אחר גם זה נמצא במוח הזכרון, ומזה שידע אותם בע"פ יהי' ג"כ מאמר והדרת פני זקן בלקו"ת סוף פרשת קדושים, ובמיוחד השפעה על הנוער לקרבם לתורה ומצות וכידוע מרז"ל כל המלמד את בן חבירו תורה כו' כאילו ילדו, ונתינה לצדקה בכל יום חול לפני תפלת הבקר ולפעמים גם לפני תפלת מנחה.

במ"ש אודות מיעוט החשק שלו ויגיעתו בגמרא, - בטח זהו מתחבולות היצר לקשר מיעוט האמור עם מה שלקח על עצמו עניני קדש וכו' והרי ידוע מצוה גוררת מצוה ולא ח"ו להיפך, וכשיראה הלעו"ז שאין זה פועל חלישות ח"ו במסירתו לתורת הדא"ח הדרכותי' ומנהגי' ירפה ממנו.

בשאלתו אם כדאי לקבוע מכסת לימוד יומי של דפים גמרא כמה פעמים לחזור הנלמד, באיזה מפרשים וכו' - כמובן שכל הנ"ל תלוי בכשרונות הלומד, הלימוד בסביבתו וכו' ולכן ע"ז צריך להתייעץ עם ידידיו המכירים אותו וסביבתו, ומהנקודה השוה לכל נפש היא שצריך להיות לימוד לעיונה וגם לימוד למיגרס הן בתורת הנגלה והן בתורת החסידות נוסף על החזרה על ההלכות הצריכות בחיי היום יומי ולשבת ויום טוב, והלימוד לעיונא מהנכון שיהי' מתאים למרז"ל במקום שלבו חפץ.

נהניתי במ"ש אודות הפעולות ובודאי מוסיפין בכאלה מזמן לזמן וכהציווי דמעלין בקדש, וכיון שנתמנה למפקח ולראש באיזה מקצועות מההפצה, יה"ר שיהי' טופח ע"מ להטפיח בתוספת מרץ ופעולות ככל הדרוש, ושכרו מבואר בתורה אור בתחלתו שנעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

Kehot Publication Society · commercial