Letter 3856

ב"ה, ד' מ"ח, תשט"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

...מה שכותב שאין לו פנאי ורכוז המחשבות וכו', הרי ע"ז באתי, אשר כיון שבענין שנפש השכלית מבינה מוצאים פנאי וריכוז המחשבה, מפני מה אין הדבר כלל בענינים שנפש האלקית מבינה, והאריכות בדבר הפשוט אך למותר.

מ"ש אודות הסיבות להעדר ריבוי השלום וכו' בתוככי וכו', ואיך הי' משתנה המצב לטוב באם הי' נמצא איש שהכל היו מודים בו כו' וכו'.

הרי לכל אחד ואחד מאתנו ניתנה עבודתו - בזמן מתאים לו במקום מתאים ובענינים מתאימים, וכתוב מפורש הוא (קהלת ג, יא) ומעקרי האמונה, ולפום גמלא שיחנא, וכפירוש תורת החסידות (ומובן גם בשכל אנושי) שניתנו כחות למלאות עבודה זו, ולכן המחשבה איך הי' באם הי' באופן אחר, הרי זה שכל עיוני שאינו נוגע כלל לפועל, ולא עוד אלא שעלול להחליש המרץ בתיקון המצב בהוה, וכנראה בחוש, וברור הדבר שגם בהמצב כמו שהוא - הבחירה ביד כל השייכים לזה לקיים מאמר מכתוב ראה נתתי לפניך גו' ובחרת בחיים, ולא עוד, אלא שכיון שכולם שייכים לתורת החסידות, במדה גדולה או קטנה, והיא המאור שבתורה ופנימיותה - לכן עבודתם בנקל יותר, ויה"ר שיבשר בקרוב בשו"ט בכל האמור לעיל.

בברכה.

Kehot Publication Society · commercial