31

ויקדשון מני' בו ביום קדש משה עמהם", ומשמע שכהונת משה הי' שווה לכהונת אהרן (עכ"פ בשמיני למלואים).

ג) בפרש"י הנ"ל לפ' שמות בענין המחלוקת דריב"ק ור"י אם אותו חרון אף עשה רושם — מזה שהביא רש"י ב­דברי ר"י הראי' מהכתוב "בניו יקראו על שבט הלוי" משמע דכוונתו שמשה עצמו הי' כהן כל ימי חייו ורק מזרעו של משה פסקה הכהונה^ל, וזהו רושם החרון אף

[ואולי גם בדעת ריב"ק יל"פ דמלכת­חילה ניתנה כהונה רק לו בלבד ולא לזרעו (אבל חידוש גדול הוא — והו"ל לפרש), ולכן לא נחשב זה רושם של חרון אף. ועוד דמפורש בכ"מ במד­רשים^לא בשם ריב"ק דמשה שימש בכהו­נה גדולה כל מ' שנה^*31 ואין בזה סתירה לפש"מ].

ולכן נראה יותר, דלשיטת רש"י ב­פשש"מ הי' "כהן"^לב, ומ"ש רש"י "משה שמש כל שבעת ימי המלואים בחלוק לבן" (וכן לא כתב "בכהונה גדולה"), כי לדעתו כל ל"ט שנה הי' משה כהן גדול, אלא שבשבעת ימי המלואים, שימש ב­חלוק לבן, ולא כאהרן ובניו ששמשו בבגדי כהונה.

ד. אבל לפי זה צריך להבין לאידך גיסא: הרי בגדי כהונה אינם דבר נוסף בכהן, כ"א כפי' רש"י עה"פ^לג "לקדשו לכהנו לי" — "לקדשו להכניסו בכהונה ע"י הבגדים שיהא כהן לי"^לד, וע"ד ה­הלכה^לה "בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והוו להו זרים".

ובז' ימי המלואים, כשלא הי' עדיין משכן בשלימות, דעיקר הקמתו והעבודה בו היו משמיני למלואים (ר"ח ניסן) ו­אילך^לו, אפשר לדחוק עכ"פ, שאז גם חלוק לבן אפשר שהוא בגד מתאים לה­משכן דאז^לז, אבל איך יתכן לומר שכל הל"ט שנה, שמשה הי' כהן גדול הי' זה בלי בגדי כהונה?!

ואכן בתוס'^לח כתבו ד"למ"ד. . משה רבינו ע"ה כ"ג הי' ונשתמש בכהונה גדו­לה מ'^לט שנה. . לשון כהונה גדולה משמע בח' בגדים ככ"ג".

ה. ויש לבאר זה בהקדים דברי ה­תו"כ בפ' אחרי עה"פ^מ "דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש" — "

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org