14

נמי^יג] איכא שעיר נשיא [וא"כ יכול גם אשם להתערב עם חטאת], האי שיער ["אין לו צמר אלא שיער"^יד] והאי צמר ["איל^יד הוא ויש לו צמר"].

וצ"ע מדוע כתב הרמב"ם הא ד"חוץ מן החטאת עם האשם" מפני החילוק דז­כר ונקבה, ולא הביא גם החילוק שבגמ' גבי "שעיר נשיא", דהאי (חטאת הנשיא) שיער (שעיר) והאי צמר (איל)^יד?

לכאורה אפשר ליישב ע"פ דיוק לשון הרמב"ם "כל הקדשים אפשר שית­ערבו מין במינו כו' ואין לך חטאת מן הכבשים אלא נקבה", היינו שהרמב"ם איירי רק בתערובת "מין במינו", שבזה יש צורך לחלק בין אשם לחטאת (דשני­הם כבשים) שזה זכר וזו נקבה; משא"כ החילוק בין חטאת הנשיא ואשם הוא ל­היותם שני מינים (שעיר ואיל), דפשיטא שאין יכולים להתערב.

אבל מזה גופא שהגמ' מחלקת בין חטאת הנשיא ואשם רק מחמת זה ד"האי שיער והאי צמר" — אף ששני מינים הם (איל ושעיר) — מוכח, דזה שהם שני מינים עדיין אינו שולל האפשריות שית­ערבו, והטעם שאין יכולים להתערב הוא רק מפני שהשעיר אין לו צמר כמו ה­איל.

יתירה מזו: בגמ'^טו מפורש (והובא בתוס' כאן^טז) שאפשר לטעות בין שעיר ואיל, כי "אמרי דיכרא אוכמא הוא" ("סברי (שהשעיר) איל שחור הוא"^יז)

[ומטעם זה תתכן מציאות לשחוט שעיר לשם אשם (ולא אמרינן דכיון שה­חילוק בין שעיר ואשם (איל) "דבר^יח גלוי לכל הוא" הרי "מעשיו מוכיחין עליו" שהוא מכזב^יט ולא כיוון לשם אשם) — כי יתכן שלא הבחין בין שעיר ואיל ד"אמרי דיכרא אוכמא הוא"],

הרי שהחילוק בין שעיר נשיא ואשם (איל), למרות היותם שני מינים, לא מקרי שינוי גלוי כ"כ ואפשר לטעות ביניהם [ומה שהגמ' אומרת כאן שאי אפשר ש­יתערבו, היינו רק (כמ"ש התוס'^טז) משום "דכי דייקינן בי' אפשר לברר"].

וא"כ הדרא קושיא לדוכתא — מדוע לא הביא הרמב"ם (בפירוש) גם החילוק (שבגמרא) בין שעיר נשיא ואשם (שאין יכולים להתערב)?

ג. ויש לומר — ובהקדים:

ידועים דברי הזהר^כ, שנגלה דתורה ונסתר דתורה נקראים גופא דאורייתא ונשמתא דאורייתא, היינו, שהיחס בין נגלה ונסתר הוא כהיחס שבין הנפש וה­גוף. שמזה מובן, דכמו שהנפש והגוף מתאימים המה בכל פרטיהם (וכאשר יש אי­התאמה ביניהם ח"ו ה"ז גורם בלבול בבריאות כו'), כמו"כ הוא בנוגע לנגלה ונסתר דתורה, שאין הם שני חלקים נפר­דים ח"ו, אלא מתאימים זל"ז.

ואולי יש לומר, שזהו אחד מהטעמים לכך, שישנם ענינים בנגלה דתורה ש­אא"פ להבינם לתכליתם בלי ביאורם ב­

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org