תשה

שיוכל לעלות בהר ה' היינו בחי' ג"ע, משא"כ במ"ת נאמר וירד ה' על הר סיני הגם שהיו בגופים כו' ולא הי' הזדככות כ"כ והיינו מפני כי מלמעלמ"ט יכול להיות נמשך הגם שהמקבל אינו מוכן כ"כ כו', ולכן בה"א כלה נאה וחסודה כו', אבל בעליית מלמטלמ"ע צ"ל נקי כפים ובר לבב כו', ולכן ב"ש לחומרא שמחמירים כ"כ מפני שבהעלאה מלמטלמ"ע צ"ל בדקדוק גדול ולכן אומרים כלה כמות שהיא, ומ"מ היא ג"כ לש"ש כי גם הוא גורם היחוד כו', וענין סופה להתקיים בשניהם י"ל ע"ד מ"ש בלק"ת בד"ה ושמתי כדכד אמר הקב"ה להוי כדין וכדין היינו מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט, וא"כ דברי שניהם סופן להתקיים כו', וגם כי לעתיד יהי' ההלכה כב"ש כו', משא"כ מחלוקת קרח וכל עדתו אינה לש"ש והיינו שרצו להגביר בחי' הגבורות ולכן חלקו על אהרן הכהן איש החסד כו' ושאל שתי שאלות שהם נגד אהרן היינו טלית שכולה תכלת היינו תגבורת הדין שזהו היפוך החסד בחי' אהרן כו', והב' בית שמלא ספרים כו' שהמזוזה שלא רצה בה היא בחי' מל' כנ"ל שהוא ג"כ היפך אהרן שודמ"ט כו'. ולפ"ד כתבי האריז"ל הוא היפך לגמרי מבחי' ש"ש כי ש"ש הוא היחוד והוא רצה כמו דור הפלגה להפריד בחי' המל' כו' א"כ א"א להיות היחוד שענינו שהחסדים יבסמו את הגבורות כו' ע"כ זהו שלא לש"ש (ולא נאמר אהרן במחלוקת זו כי כוונתו הי' לש"ש דוקא כו' שיהי' היחוד כו', וקרח וכל עדתו דוקא רצו לסתור כו', משא"כ הלל ושמאי שניהם גורמי' היחוד כו' לכן נאמר שניהם כו'). ונמצא כי במחלוקת שלש"ש שניהם מתקיימי', ובמחלוקת שאינה לש"ש שניהם אינם מתקיימי' ומה שנתקיים כמשה ואהרן לפי שהי' כוונתם לש"ש, ולכן לא נאמר רק קרח וכל עדתו ולא נאמר אהרן שכוונתו הי' לש"ש כו'.

——————ּ——————

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org