תג

במשנה), ולכן ג"כ התפלל משה כאן תפלה קצרה שהיא ג"כ ע"ד הנ"ל שדבריו מועטים והכוונה רבה, ועד"ז א"ל אליהו לר' יוסי היה לך להתפלל תפלה קצרה וכן כה"ג ביוהכ"פ הי' מתפלל תפלה קצרה בבהמ"ק כו', ועפמש"כ יש להעמיד מ"ש לעיל* בשם התו"א דמטבע קצר רומז לעלמא דאתכסיא וכענין היו"ד שבו נברא העוה"ב, וזהו כענין הנז' בזח"א דקכ"ב סע"ב ובפ' שלח דקס"ח ע"א ודקס"ב ע"ב מאן דאיהו זעיר איהו רב ומאן דאיהו רב איהו זעיר כו' דהיינו כמו בעקודים איהו זעיר רק כלי א' ואיהו רב רבוי האור כו' וזהו ענין עלמא דאתכסיא ולהפך בעלמא דאתגליא דאיהו רב מטבע ארוך רבוי האותיות והכלים ואיהו זעיר, ולכן באחד אצטריך לחטפא לאלף הרומז על כתר ולהאריך בדלת הרומז לעלמא דאתגליא כו' ע"ש, ואין זה סותר למ"ש ב' הזח"ב רמ"ד סע"ב כי יש נפ"מ בין אורות לכלים שהאורות כל מה שלמעלה יותר הם גדולים יותר ובכלים הוא להפך, ועיין ברבות כי תשא ר"פ מ"ב ע"פ בארך אפים יפותה קצין מובן שמשה הי' צריך להמשיך בתיקון חטא העגל מבחי' ארך אפים ע"כ האריך כו', והיינו רבוי האור כו'.

פי' אל נא במא"א אות נ' סט"ו נא לשון בקשה מצד המל' הנקרא בקשה עכ"ל ובאות ב' סעי' ל"ד כ' בקשה נק' המלכות המבקשת על עמה מלפני המלך עכ"ל ועמ"ש ע"פ בחרבי ובקשתי דת"א בצלותא ובעותא נת' כי פי' ובקשתי היינו ג"כ לשון בקשה כו'.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org