תצח

היינו כי יסוד אבא מתלבש בז"א ועם היות עיקר התלבשותו בקו האמצעי דז"א עכ"ז ודאי אורו מאיר ג"כ לנו"ה דז"א. א"נ י"ל ישראל זה היינו ישראל סבא ועמ"ש מזה סד"ה ואלה שמות אך פי' ראשון עיקר) שמשם נמשכים כללות נש"י (כי ברא כרעא דאבוהו הוא כרעא היינו בחי' רגל וכביטול הרגל אל הראש כו' וזהו וכל בניך לימודי ה' ע' זח"ב תרומה ק"ע ע"א ח"ג שמיני ל"ו סע"א ס"ב א' אמור צ"א ב', וע"ש פ' אחרי דס"א א' בפי' לשון לימודים דנו"ה נק' לימודי הוי' והיינו לפי שהם מקבלים משם הוי' שבתפארת דז"א שבו מלובש יסוד אבא, ובמד"ר ס"פ ויגש אבל לעוה"ב אני מלמד בכבודי שנא' וכל בניך לימודי הוי', וכ"ה עוד ברבות פ' בשלח ר"פ כ"א, אכן ברבות פ' תצוה ר"פ ל"ח איתא אלא שהוא נעשה תלמידו של הקב"ה שנא' וכל בניך לימודי הוי' משמע דהיינו גם עתה אלא שלעתיד נא' ולא יכנף עוד כו' והיו עיניך רואות את מוריך שיהי' בחי' זו בגילוי ממש וע' ברבות ס"פ כי תצא, וע' עוד בזח"ג ס"פ צו דל"ה א' בפי' חתום תורה בלימודי ובפי' הרמ"ז שם שלימודי הם נו"ה הנקראים כן מפני שבהם מתגלה אור יסוד אבא שהוא התורה כו', וע' מענין נו"ה באג"ה סי' ט"ו וז"ל ואח"כ בבוא ההשפעה לידי מעשה כו' צריך להתייעץ איך להשפיע כו' ובחי' עצה זו נק' נו"ה שהן כליות יועצות וגם תרין ביעין המבשלי' את הזרע כו' עכ"ל. ומזה יובן הא דנו"ה נק' לימודי הוי'. והנה שרש עצה זו נמשך ממקום גבוה כי דוקא מי שהוא חכם גדול יכול להשפיע וכמ"ש בפע"ח שער העמידה פי"ד פי' אל עליון שהוא כתר גומל חסדים טובים נו"ה הרי נו"ה נמשכי' מהכתר כו' ועמ"ש מזה בביאור דאלה מסעי ואפשר שזהו"ע וידבר ה' אל משה דבר אל בנ"י שכדי שיומשך ממשה שהוא יסוד אבא אל בנ"י נו"ה הוא ע"י המשכת אא"ס וכתר עליון ליסוד אבא כו' ולכן נא' עצות מרחוק כו' מבחי' אחכמה והיא רחוקה ממני וע' זח"א בראשית ח' א' ודרי"ט א', ובפרד"ס בעה"כ ערך לימודי ה' כ' נק' נו"ה והטעם כי שניהם מלומדים ומושפעים הלימוד והנבואה מתפארת הנק' הוי' כו' עכ"ל וע' בזהר ס"פ צו ל"ה א' דעם היות התו' והנבואה שניהם נשפעים ע"י נו"ה אך השפעת לימוד התו' נמשך מבחי' עליונה יותר ועמ"ש בפי' הרמ"ז שהאריך) והי' ההמשכה שנמשכה מאא"ס ב"ה אל משה שהוא בחי' יסוד אבא נמשכה למטה אל בנ"י שהם נו"ה שמשם מקור נש"י בכדי שיוכלו אח"כ נש"י לאמר שיהיו בחי' ודברי ממש של אא"ס ב"ה אשר שמתי בפיך כו' שלעולם כאשר בנ"י אומר פ' זה בפיו אזי שורה בו דבר ה' שאמר פ' זה למשה בסיני והוא מפני שכשהי' דבר ה' של זו הפ' נמשך לבחי' משה שהוא המשכת אא"ס ב"ה ליסוד אבא (ולפי"ז בחי' דבור זה היינו מל' דא"ק שנעשה עתיק לאצי' וכמ"ש הרמ"ז בראשית ד"ד ע"ב ע"פ ואשים דברי כו') אזי נמשך האור א"ס ב"ה עוד למטה אל בנ"י שהם נו"ה דז"א (וכנ"ל דנו"ה שרשן גבוהים מאד כו') והוא בכדי שיוכלו בנ"י למטה לעולם לאמר פ' זו וישכון בפיהם דבר ה' שהוא אא"ס ב"ה כמו שנאמר למשה בסיני מפני שאז שנאמרה פ' זו למשה נאמרה ונמשכה גם לבנ"י שהם נו"ה כו' ולכך יכול לעולם לאמר אותו פ' והיא שוה אז כיום שנאמרה למשה בסיני כי למעלה אין שם בחי' זמן כי

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org