Addenda - sichos and letters 21

398ווייל דאָס איז תחלת כל הברכות, כמ"ש אם בחוקותי תלכו — ונתתי גשמיכם בעתם וגו' — די אַלע ברכות וואָס ער רעכענט אויס נאָכדעם.

בשעת עס איז דאָ די עבודה פון כנס"י בכלל און אין יעדער אידישער הויז בפרט, די עבודה פון עקרת הבית אין חינוך הבנים והנהגת הבית בכלל, דאַמאָלסט האָט מען אַלע ברכות, אַז אשתך כגפן פורי', בניך כשתילי זיתים סביב לשלחניך וכו',

אַז מען וועט אויפשטעלען זרע ברך הוי', די צבאות הוי' וואָס וועלען גיין אַנטקעגען משיח'ן, והם הכירוהו תחלה, און עס וועט זיין הנה אלקינו זה גו' זה הוי' גו' נגילה ונשמחה בישועתו.

(משיחת ש"ק בראשית, מבה"ח מ"ח, התועדות שני', בהמשך להתועדות שמח"ת תשי"ז)

. . . והרי מתאים לההכרזה הנהוגה בליובאוויטש מלפנים בשילהי שמחת תורה — הנה מתחיל עתה הסדר — ויעקב הלך לדרכו. והרי קרוב לודאי אשר בהכרזה זו היתה הכוונה גם לסיום הענין: ויפגעו בו מלאכי אלקים (וכדרז"ל תנחומא ס"פ משפטים. זהר ח"ג רח"צ, א. עיי"ש).

ולהעיר אשר במדרש תנחומא,

שלגבי הזהר* הרי זה נגלה דתורה, ובפרט ע"פ השייכות דתנחומא ומדרש ילמדנו, אשר כשמו כן הוא — לימוד הלכות,

נתפרש הענין דויפגעו בו מלאכי אלקים — במלאכים, ובזהר, פנימיות התורה — על הקב"ה, ודו"ק.

(ממכ' כ"ג מ"ח תשכ"א)

399כי הנה, בכלל, הרי בבחור האדם דרכו בחיים ועסקיו, אינו יודע בבירור אם כיון אל חלקו בבחירתו — וכמארז"ל (פסחים נד, ב) ז' דברים מכוסים מבנ"א ואלו הן כו' ואין אדם יודע במה משתכר — לא כן ענינים שאינם תלוים בבחירה וניתנו לו מלמעלה, שבודאי אליו הם שייכים ובהם צריך הוא לשמש את קונו, שזהו תכלית בריאת האדם עלי אדמות וכמרז"ל (משנה סוף קדושין) אני נבראתי לשמש את קוני. ובפרט ענינים אלו הם כל הדברים הניתנים לאדם מלידה. ולדוגמא אם הוא ישראל, לוי או כהן.

והחילוק בין סוגים אלו בכלל — אף שכאו"א מהם כלול מכולם — כתוב בתנ"ך שנוי ברז"ל ונפסק להלכה למעשה ביד להרמב"ם; א) בחלוק בין לוי לשאר ישראל וז"ל (סוף הל' שמטה ויובל): (שבט) לוי . . שהובדל לעבוד את ד' ולשרתו (הכונה על עבודת המקדש, וכמ"ש בהל' בהמ"ק רפ"ג), ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים — (ומפני שכל סוג מכהן לו"י כלול מכולם לכן מסיים שם: ולא שבט לוי בלבד אלא כל כו' ועייג"כ יומא כו, א).

— ובזה נכללו גם כהנים, ב) מוסיף הכהן על הלוי, אשר (הל' כהמ"ק רפ"ד) הובדלו מכלל הלוים לעבודת הקרבנות — כמש"נ (דברים לג, יוד) יורו משפטיך — דקאי על כל השבט וגם הכהנים בכלל — ישימו קטורה גו' דקאי רק על הכהנים,

והנה קיום הציווי דיורו משפטיך ותורתך — יכול להיות בת"ת לרבים איזה לימוד שיהי', ישימו קטורה וכליל, אשר עתה הוא התפלה שכנגד תמידין תקנו, וריה"ו אמר, מנחה כנגד קטורת תקנוה (תוד"ה עד ברכות כו, ב, ועייג"כ לח"מ בהל' תפלה פ"ג ה"ב) — יכול להיות ע"י שמעורר את חברו לעבודת התפלה והדבקות בבורא באיזה אופן שיהי',

אבל ב' הענינים יחד, יורו תורתך וגם כליל, תורה ותפלה, ששניהם מוטלים על הכהן כנ"ל, זהו דוקא ע"י תורת חסידות חב"ד, שהיא הכוללת גם שתיהם: תורה ביר"ש ועבודת התפלה ע"י חב"ד . . .

(ממכ' יב אלול תש"ה)