Addenda - sichos and letters 19

388חג ה ם ו כ ו ת

מה שאמר כ"ק אדמו"ר שליט"א — בחדרו — בעת מסירת האתרוגים

ע"י באי כח כפרחכ"ר, שלהי יום ג', י"ג תשרי (הילולא

רארמו"ר מהר"ש), ה'תשל"א.

דער אויבערשטער זאָל העלפן, אַז יעדערער פון אונז, בתוככי כלל ישראל, זאָל ממשיך זיין אַלע המשכות וואָס זיינען פאַרבונדן מיט אתרוגים, און מיט די איבעריקע דריי מינים און — מיט אַלע ד' מינים צוזאַמען,

און ס'זאָל זיין אַזוי ווי געזאָגט (און ס'איז שוין אָפּגעדרוקט — היוםיום י"ט תשרי), אַז בשעת מ'זאָגט „ואת כל תבואתה לטובה" אין תפלה, איז מען מכוון לחטים למצה און לאתרוג (אויף סוכות), איז דערנאָך (ווי מען זאָגט „את השנה הזאת ואת כל תבואתה לטובה") איז אַזוי בכל תבואתה ובמשך כל השנה, זאָל נמשך ווערן די ברכה והמשכות בכל השנה,

און אַזוי ווי ס'איז גלייך נאָכן יאָרצייט פון דעם רבי'ן מהר"ש, וואָס ער האָט געזאָגט „די וועלט זאָגט אַז מ'קען ניט אַרונטער דאַרף מען אַריבער און איך זאָג אַז מ'דאַרף לכתחלה אַריבער" — זאָל מען גיין לכתחלה אַריבער, אין כפר חב"ד און אין כל ארץ ישראל און אין חו"ל, ס'זאָל זיין למעלה מדרך הטבע, הצלחה רבה ומופלגה, בענינים הגשמיים והרוחניים גם יחד, ממשיך זיין אַ שנה טובה ומתוקה למטה מעשרה טפחים בכל המצטרך,

ביז צום קיום היעוד אַז ס'זאָל זיין „כבוד לעמך תהלה ליריאיך ותקוה טובה לדורשיך ופתחון פּה למיחלים לך שמחה לארצך וששון לעירך", ביז צו — „בן ישי משיחך" — ביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו,

און פון דעם זמן שמחתנו — ממשיך זיין שמחה על כל העולם כולו ועל כל השנה כולה, אין אַן אופן פון שמחת עולם על ראשם.

ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א — בחררו הק' — לאנשי כפרחב"ד שי',

בעת מסירת האתרוגים ע"י כאי כח הכפר שי'.

יום א', י"ד תשרי, ה'תשל"ב.

דער אויבערשטער זאָל העלפן און מצליח זיין, אַז יעדער איד און אַלע אידן צוזאַמען זאָלן ממשיך זיין די אַלע המשכות פון די ד' מינים, און אויך פון סוכה, ובכלל כל ההמשכות פון די ימים טובים בכלל און זמן שמחתנו בפרט,

און ממשיך זיין דאָס ווי די ד' מינים זיינען — כולכם כאחד, ובמילא איז דאָך דעמאָלט „ברכנו אבינו כולנו כאחד" ווי ער זאָגט אין תניא, ובהצלחה רבה ומופלגה שלא בערך,

389און ס'זאָל אַראָפּקומען במשך כל השנה כולה אין ענינים הרוחניים, אין ענינים הגשמיים, אין ענינים הפרטיים און אין ענינים הכלליים, ביז די גאולה כללית בקרוב ממש ע"י משיח צדקנו.

און עס זאָל זיין אַ הצלחה'דיקער יאָר ביז דעמאָלט און פון דעמאָלט און ווי גערעדט כמה פּעמים — פון שנת אורה ביז אַלע אותיות פון אלףבית, ביז שנת תורה, אַף מאַכן דירה לו ית' בתחתונים, אַ דירת קבע

390. . . ובמ"ש אודות נטיעת שתילי קלברה באה"ק ת"ו, הנה גם עתה, לדעתי, אינו דומה לאתרוגי קלברה עצמם, ורק שסר בזה הענין דהרכבה, כנראה משיחות נשיאינו רבוה"ק הי' בענין אתרוגי קלברה לא רק החשש דהרכבה, וכמובן גם מפתגם הידוע של רבנו הזקן אשר כשאמר הקב"ה ולקחתם לכם וגו' שלחו שליח לקלברה והביאו משם אתרוגים, וכבר כתבתי במקום אחר הטעם בדא"פ גם ע"פ נגלה, כי קלברה היא איטליא של יון שהיא משמני הארץ, וכדאי' במד"ר על פסוק זה, ולכן חל ע"ז הציווי כל חלב לה', וכדרשת הרמב"ם על פסוק זה בסוף הל' איסורי המזבח, וע"ד אין מביאים ביכורים אלא וכו'.

(ממכ' כ"ו אייר תשט"ז)

. . . מה שהזכרתי שבדורנו שנתבררו דיעות האוסרים אתרוגים מורכבים וכו' ומעיר ע"ז שדעת האוסרים ידועה מכבר,

הנה כוונתי היתה לראשוני האחרונים המתירים אתרוגים מורכבים, שעליהם סומכים חשובי המקילים בזה (ולא מפני ההיתר של המחברים בדורנו זה), שאם בשעתם היו רואים נמוקי וטעמי האוסרים וכו' צ"ע אם הי' ההיתר שלהם באופן כמו שנמצא בספריהם, ועכ"פ מידי ספק לא יצאו. והנקודה העיקרית היא, שכל ההיתר הוא במקום שאין להשיג אתרוג בלתי מורכב, משא"כ בזמננו זה . . .

(ממכ' י"ט תשרי תשט"ז)

. . . ולפלא מה שכותבים שדנו איפוא להשיג הד' מינים הנצרכים למבצע זה, שהרי בטח כל אלו שהתעסקו בזה, יש להם הד' מינים או לאביהם וקרוביהם, וכבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכו"כ לברך בהאתרוג שלו, ומסופר על אחד הרה"צ (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי ע"י המשמוש נוגעים בהענין דהדר, ענה, שאין לך הדר מזה שכו"כ מבנ"י יקיימו בו מצוה נעלית זו (ולהעיר מסוכה (לה, ב) דרק של תרומה טהורה לא יטול מפני שמפסיד ודו"ק). וכבר ידוע כלל חז"ל ניחא לי' לאינש דלתעביד מצוה בממונו (שאפילו מיעוט אינו באופן דלא כן, שהרי בממון אין הולכין אחר הרוב. וראה שו"ע אדה"ז סי' ד רס"ט) ואם בכל המצות כן, עאכו"כ בזו המצוה שענינה אחדות כל ישראל, שזהו רמז הד' מינים, וכמבואר בכ"מ ובדרושי דא"ח בארוכה, וק"ל . . .

(ממכ' ב' מ"ח תשי"ח)

. . ביתר שאת על כל שאר ימות השנה, דורשין מאת כל אחד ואחת מאתנו אהבת רעהו והתכללות כולנו כאחד — במועדי חדש הכללי הוא חדש תשרי;

391בראש השנה, יום הכתרת המלך מלכו של עולם, שתמליכוני עליכם להיות בישורון מלך שזהו דוקא בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל;

ביום הכפורים שצריך מקודם לפייס את חברו, ודומים למלאכים שאין ביניהם לא קנאה ולא תחרות;

בחג הסוכות שרמזו רז"ל במתק לשונם; ראוים כל ישראל לישב בסוכה אחת

ובשמיני עצרת אשר אמר הקב"ה הביאו פר אחד איל אחד, כי קשה עלי פרידתכם.

ומודגש עוד ביותר בחה"ס במצות ולקחתם לכם הד' מינים, אשר מבואר ענינם בכ"מ — ומהם בתורת בעל ההלולא (וככה — תרל"ז, פרק פ"ז ואילך) — שלמה ד' מינים אלו דוקא, כי כל אחד מהם רומז על האחדות. ונוסף ע"ז הנה צריך לחברם כולם כאחד (ראה ב"י וט"ז סתרנ"א בשם הריקאנטי), אף שהאתרוג הוא בדוגמת בעלי תורה ומצות שבישראל, הלולב והדס מי שיש בהם תורה או מצות, והערבה — אלו שאין בהם לא תורה ולא מצות. ואז דוקא, אומר הקב"ה, אעלה. סימן; אתרוג, ערבה, לולב, הדס — (זח"ג רס"ג, א. תיקונים תי' יג ועוד) בתמר — זו כנס"י; זאת קומתך דמתה לתמר.

וע"ד הצחות יש לומר במרז"ל הנ"ל דכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת, ומכאן דסוכה שאולה כשרה דלא מטי שוה פרוטה לכל חד אלא ע"י שאלה (רש"י סוכה כז, ב),

כי סוכה האחת — מקיף העצמי דעצמות א"ס, כמבואר בסוף מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ שבקונטרס^* — גם בה צ"ל תנאי התורה תעשה לך — משלך ע"י עבודתו דוקא בקיום התומ"צ ועבודת הבירורים, וצ"ל לו בה עכ"פ שוה פרוטה, כי בפרוטה מקניא נפשו (קדושין ג, ב) ונחי' לפניו בחיות פנימי (עיין בסוף המאמר). ופירשו והודיעו רז"ל דלא מטי שוה פרוטה לכל חד — יהי' מי שיהי' — אלא ע"י שאלה משאר בנ"י, כי כל אחד מתוקן מחברו, וכולם צריכים זה לזה . . .

(ממכ' י4ג תשרי, הלולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשי"א)

392ב) מועדים לשמחה, ככל המועדים.

ג) זמן שמחתנו.

ויה"ר שחוט המשולש זה לא ינתק ותומשך השמחה על כל השנה כולה. ולהעיר דסוכות הוא וימינו תחבקני, כמובא ג"כ במאמר^*, והם כנגד ענני הכבוד ששני עננים אלו הם בבחינת כהן.

(ממכ' י"ג תשרי תש"י)393אדם שיש בהם תורה ומעשים טובים; לולב — בנ"א שיש בהם תורה ואין בהם מע"ט; הדס — בנ"א שיש בהם מע"ט ואין בהם תורה; ערבה — אלו שאין בהם לא תורה ולא מע"ט. ואמר הקב"ה; יוקשרו כולן אגודה אחת ואותה שעה אני מתעלה.

וזהו מה שיש בשיחה מה שאין במאמר, אשר לא זו בלבד שהאתרוג והלולב נעשים הדר על ידה, אלא גם ההדס ואפילו הערבה (וכפי' רז"ל ענינם בבני אדם, כנ"ל) הרי, אם ימצא איש שישתדל בזה, יוכל להדרם ולעשותם נאים על ידי כמה מחלקי השיחה, עד שיעשו כולם אגודה אחת — עיין כריתות (ו, ב) כל תענית כו' מהכא ואגודתו גו' — לעשות רצון ה' בלבב שלם . . .

(ממכ' י"ג תשרי תש"ד)

. . . ויהי רצון אשר, ע"ד מצות סוכה, שהמצוה מקפת את כל האדם מראשו ועד רגליו ועם לבושיו — וגם המנעלים — בכלל, ועוד זאת, אשר נתעלה האדם באכילתו בסוכה מקיים מצוה וכן בשתייתו ובשינתו ועוד ועוד — כל הנעשה בסוכה — וכלשון דרז"ל תשבו כעין תדורו, הנה יזכה כל אחד ואחד מהם ויצליח להכיר את האמת, אשר היכולת הנתונה לכל אדם לעבוד את בוראו לא רק בעת התפלה ולימוד התורה אלא בכל דרכיך דעהו, ואין הדבר תלוי אלא ברצונו, ואם ירצה באמת הרי סוף סוף יווכח אשר עבודה קלה היא. כי אין הקב"ה מבקש אלא לפי כחן.

(ממכ' י"ב תשרי תשט"ז)

שמיני עצרת ושמחת תורה

מוסג"פ הקונטרס לשמע"צ־שמח"ת הבע"ל* ובודאי יזכה בו את כל סביבתו לעורר, לחזק ולהאיר — עתה ובמשך השנה — את השמחה של תורה שלהם, אשר על ידי זה תתעורר תתחזק ותאיר שמחה של מצוה שלהם, ובמילא יהיו למוד התורה וקיום המצות באופן נעלה יותר.

כי כמו שהתורה שקולה ומביאה לכל המצות, כך שמחת התורה שקולה ומביאה לשמחה של מצוה, והעבודה בשמחה ובטוב לבב פורצת כל הגדרים וההגבלות הן למטה והן למעלה, מרחקת מהתאוות, מבטלת הדינים — ואז באור פני מלך חיים.