33

של משה שהוא מוכן לזה תמיד^*53.

אבל, מזה שמשה הוא שחינך את ה­כהנים לעבודתם במשכן, וכן משה חינך את המשכן שיהי' מוכן וראוי להקרבה בו, משמע, שגם ענין הב' שבמשכן (ש­הוא מקום העבודה) שייך למשה, אבל להיותו "טרוד בשכינה"^נד לא הי' טרוד בשירות דכהונה.

ו. והנה יש מקום לעיון, אם גדר ה­עבודה (השמוש דכהונה) דמשה במשכן הוא ענין בפ"ע, או שהוא חלק מהענין ד"ונועדתי" שהי' במשה, ואינו ענין בפ"ע. וי"ל שתלוי אם "ונועדתי" נעשה לחלק בלתי נפרד מגוף המשכן, או — כיון שגדר "אוהל מועד" ע"ש "ונועדתי לך שם" הי' גם לפני הקמת המשכן (ב­אהלו של משה), ולאידך בבתי מקדשות (מקדש ראשון ושני) לא נאמר שענינם הוא "ונועדתי לך שם"^*54 שעל ידם בא דבר ה' אל הנביא^נה [שבתנאי הנבואה מצינו רק שהיא בארץ ישראל דוקא^נו, אבל לא שהיא מוגבלת למקדש (עזרה וקד"ק) — ומפורש בכמה נביאים ששרתה עליהם נבואה מחוץ למקדש], לכן גם במשכן הם גדרים שונים^נז: א) משכן שהוא לעבודת ה' בו, ב) בתור "אהל מועד" — שבו שומע משה דבר ה' אל ישראל^נח.

ועפ"ז י"ל שלכו"ע הי' משה בקדושת כה"ג בכל משך הארבעים שנה, והשקו"ט

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org