27

שעיכ"ז עושה חדרו, שולחנו ומטתו כו' — "מקדש מעט", כלי לקדושה, ו­נמשך (כנ"ל) קיום עצמי בחדר הגשמי וכלים הגשמיים ובכל הבית, כי "קדושה לא זזה ממקומה".

ונכנסים שם "לבוש בחגורה" ועומדים "אצל השולחן", באופן של "דע לפני מי אתה עומד"^עד, ומדברים, עם דמעות של שמחה, כבן המדבר לאביו, בן יחיד להורים זקנים^עה, ישראל (בנים אתם לה' אלקיכם^עו) לאבינו שבשמים, שזה גורם תענוג גדול להאב, ותענוג הבורא נעשה תענוג הנברא^עז.

עד שזה בא בתכלית הגילוי ושלי­מותו ב"מקדש גדול", ביהמ"ק השלישי, ושם — בקודש הקדשים, יחידה שבמקום (שבעולם), ששם היחידה של כל נפש מישראל מתקשרת עם בחי' יחידה של­מעלה, יחידו של עולם,

בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו — יחידה הכללית^עח, ותיכף ומיד ממש.

(משיחת ש"פ ויקרא, ה' ניסן, תשמ"ז)

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org