"תורתאמת" שהענין ד"כסף" נלמד מפסוק בתורה, כלומר, שישנה נתינתכח דתורה בכל הקשור לצורך ד"כסף" זהפד, ובמילא, בודאי ימצא מספיק כסף עבור פעולות אלו בכל מקום ומקום — במקום זה עצמו,
ומעלה יתירה בזה — כידועפה שכל עניני קדושה אינם באופן של "חנם" ("אשר נאכל במצרים חנם"פו), שכן, הנתינה מממונו מורה שהענין נוגע לו כו', עד שמשתתף בדבר גם בממונו, ובמילא, עוסק בזה ביתר חיות כו'.
אמנם, אם ישנו מקום שיכול להיות איזה גרעון, ח"ו, בפעולות אלו בגלל ההוצאה הכספית שבדבר — אזי, לאחרי גמר הפעולה (והחשבון), יודיעו למקום מרכזי מהו הסכום שנדרש לארגון ההתוועדות והמסיבה כו', ומכל המקומות המרכזיים יודיעו לכאן, ובלינדר, ישלחו מכאן עבור ההוצאות שבדבר, מתוך שמחה וטוב לבב.
י. ויה"ר שקבלת ההחלטה טובה (עוד לפני שיתחילו לעסוק בדבר בפועל ממש) תפעל תיכף ומיד את ה"שכר" השייך לפעולה של אהבת ישראל ואחדות ישראלפז — ביטול הגלות,
ובפרט — שנמצאים עתה בסיומו של השבת, בסמיכות למוצאי ש"ק, "סעודתא דדוד מלכא משיחא"פח,
ואז, בבוא יום השבת הבעל"ט — תתקיים "התוועדות גדולה" דכל בנ"י ממש, "קהל גדול ישובו הנה"פט,
ו"הקיצו ורננו שוכני עפר"צ, ו"משה ואהרן עמהם"צא, ורשב"י עמהם, וכל צדיקי ונשיאי ישראל, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו — שהרי צדיקים (ועד ל"ועמך כולם צדיקים"צב) קמים לתחי' מידצג,
ו"ראש המדברים" בהתוועדות זו יהי' — משיח צדקנו, שילמד תורה לכל העם (כולל האבות ומשה רבינו כו')צד — "תורה חדשה מאתי תצא"צה, פנימיות התורה, ובאופן של ראי'צו,