התורה ניתנה לעשות שלום בעולם"נז. ולכן, בשבת מברכים חודש השלישי — שממנו נמשכת ברכה לכל ימי "חודש השלישי" — מודגש ביותר ענין השלום והאחדות.
ב) ערב ר"ח ד"חודש השלישי": הענין דר"ח — התחלתו בערב ר"ח (יום השבת) לאחרי חצות, שלכן, אין אומרים "צדקתך צדק" במנחת שבתנח, ולא עוד, אלא מכיון שלפעמים יכולים להתפלל "ערבית של מוצאי שבת בשבת"נט, שאז מתפללים ביום השבת תפלת ר"ח — "יעלה ויבוא כו' זכרוננו כו' וזכרון כל עמך בית ישראל". ונמצא, שביום השבת הבא, ערב ר"ח סיון, ישנו כבר הענין דר"ח סיון, שאז הי' ענין האחדות (כהכנה למ"ת) בפועל ממש — "בחודש השלישי גו' ביום הזה (ר"חס) באו. . ויחןסא שם ישראל"סב, "כאיש אחד בלב אחד".
ג) פרשת השבוע, פ' במדבר: התוכן דפ' במדבר ("לעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת"סג) הוא — מנין בנ"י, היינו, השלימות דכל בנ"י באופן של אחדות ישראל — שהרי ה"מנין" הוא באופן שכל ישראל שבמנין שוים, הגדול שבגדולים אינו נחשב יותר מא', והקטן שבקטנים אינו נחשב פחות מאחדסד,
והמנין סיבתו אהבת ישראל (של הקב"ה — סיבת אהבת ישראל זל"ז — "אוהב מה שהאהוב אוהב"סה) — "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כו'"סו.
ומזה מובן שיום השבת הבעל"ט, ש"ק פ' במדבר, מברכים החודש וער"ח סיון, הוא הזמן הכי מתאים להדגשת אחדותם של ישראל.
ו. לאור כל האמור לעיל — באה ההצעה והבקשה דלקמן, בקשה נפשית:
ביום השבת הבעל"ט, ש"ק פ' במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, בעלות המנחהסז (שאז מתחיל כבר ענין האחדות דר"ח סיון (כנ"ל ס"ה)) — יתאספו בכל מקום ומקום רבים מישראל, אנשים ונשים וטף, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"סח, "שבת אחים גם יחד", להתוועדות רעים, עד לסעודה כפשוטהסט ("גדולה