לז כלומר: זה שמעשה האבות מגין על בניהם ועומד להם, ה"ז רק כשהבנים שייכים לזה, ובמילא מובן שאין זה שייך כלל לבני ישמעאל ובני עשו; אבל כשמדובר בעצם זכות אבות, להיותם אבות שלנו (בלי נפק"מ דמצבם של בנים), יש צורך לשלול טענת בני ישמעאל ובני עשו שגם הם זרעו של אברהם ויצחק.
לח וראה תו"כ (שבהערה 6) "ולמה ביעקב לא נאמר אף. . שמטתו. . שלימה" (ולהעיר מקרבן אהרן שם (ועוד), שמפרש שזהו עוד טעם למה נמנו האבות אחורנית). אלשיך פרשתנו כאן. מלאכת הקודש על פרש"י כאן. ועוד.
לט כמפורש (וירא כא, יג) "וגם את בן האמה גו' זרעך הוא"* — ופשיטא עשו. וכמפורש ברש"י דברים (ב, ה) "ירושה לעשו, מאברהם" (ופשיטא שהוא באמצעות יצחק). וראה קידושין יח, א (ולהעיר מב' הדיעות בשו"ע אדה"ז או"ח סתקצ"א סי"ב). [ומ"ש רש"י (ויצא כח, טו) "ביצחק ולא כל יצחק" — ע"פ פשוטו של מקרא יל"פ שזוהי הבטחה (כלשון רש"י שם) שכן יהי' בפועל, ולא תנאי]. ואכ"מ.
* וראה רש"י וירא (שם, י) "שהי' מריב עם יצחק על הירושה". ולהעיר מרש"י ויחי (נ, ה) בנוגע לעשו.
יצחק) יכולה לבוא מזהלז השפעה גם ל(בני) ישמעאל ול(בני) עשולח , שהרי גם הם יצאו מן (זרעו של) אברהם ויצחקלט ;
מ ע"פ המבואר בפנים מובן ל' רש"י "ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו" — דאם כוונת רש"י (בלשון "עמו") היא לצירוף כולם יחד, הול"ל "ואם אינם* (יעקב ויצחק) כדאי הרי אברהם עמהם"** ? אלא שכוונת רש"י היא, שאם אין זכות "יעקב הקטן" כדאי, יש זכות דיצחק שהיא יותר גדולה, ואם של יצחק אינו כדאי — "הרי אברהם. . שהוא כדאי" (היינו, זכותו של יצחק בפ"ע, ואח"כ של אברהם בפ"ע); וזה שצ"ל "עמו" (אינו כדי להגדיל כמות הזכיות, אלא) הוא רק כדי שזכות דיצחק וזכות דאברהם תעמוד רק לבנ"י, ולכן צריכים לצרפם "עמו" — ליעקב דוקא. ועצ"ע.
* וכ"ה בדפוס א' וב' דפרש"י, ובכמה כת"י רש"י שתח"י.
** וכ"ה בדפוס ב' ובכמה כת"י רש"י שתח"י [בדפוס א' הגירסא "הרי אברהם כדי". וכ"ה בכמה כת"י רש"י שתח"י].
וזהו שרש"י מדייק "ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו. . אברהם עמו", דכדי שזכות אבות תעמוד דוקא לבני ישראל, זהו ע"י שמצרפים אברהם ויצחק ליעקבמ , שאז זכירת ברית אברהם ויצחק שייכת אך ורק לבני ישראל.
(משיחת ש"פ בהו"ב תשכ"ח)
לז כלומר: זה שמעשה האבות מגין על בניהם ועומד להם, ה"ז רק כשהבנים שייכים לזה, ובמילא מובן שאין זה שייך כלל לבני ישמעאל ובני עשו; אבל כשמדובר בעצם זכות אבות, להיותם אבות שלנו (בלי נפק"מ דמצבם של בנים), יש צורך לשלול טענת בני ישמעאל ובני עשו שגם הם זרעו של אברהם ויצחק.לח וראה תו"כ (שבהערה 6) "ולמה ביעקב לא נאמר אף. . שמטתו. . שלימה" (ולהעיר מקרבן אהרן שם (ועוד), שמפרש שזהו עוד טעם למה נמנו האבות אחורנית). אלשיך פרשתנו כאן. מלאכת הקודש על פרש"י כאן. ועוד.לט כמפורש (וירא כא, יג) "וגם את בן האמה גו' זרעך הוא"* — ופשיטא עשו. וכמפורש ברש"י דברים (ב, ה) "ירושה לעשו, מאברהם" (ופשיטא שהוא באמצעות יצחק). וראה קידושין יח, א (ולהעיר מב' הדיעות בשו"ע אדה"ז או"ח סתקצ"א סי"ב). [ומ"ש רש"י (ויצא כח, טו) "ביצחק ולא כל יצחק" — ע"פ פשוטו של מקרא יל"פ שזוהי הבטחה (כלשון רש"י שם) שכן יהי' בפועל, ולא תנאי]. ואכ"מ.* וראה רש"י וירא (שם, י) "שהי' מריב עם יצחק על הירושה". ולהעיר מרש"י ויחי (נ, ה) בנוגע לעשו.מ ע"פ המבואר בפנים מובן ל' רש"י "ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו" — דאם כוונת רש"י (בלשון "עמו") היא לצירוף כולם יחד, הול"ל "ואם אינם* (יעקב ויצחק) כדאי הרי אברהם עמהם"** ? אלא שכוונת רש"י היא, שאם אין זכות "יעקב הקטן" כדאי, יש זכות דיצחק שהיא יותר גדולה, ואם של יצחק אינו כדאי — "הרי אברהם. . שהוא כדאי" (היינו, זכותו של יצחק בפ"ע, ואח"כ של אברהם בפ"ע); וזה שצ"ל "עמו" (אינו כדי להגדיל כמות הזכיות, אלא) הוא רק כדי שזכות דיצחק וזכות דאברהם תעמוד רק לבנ"י, ולכן צריכים לצרפם "עמו" — ליעקב דוקא. ועצ"ע.* וכ"ה בדפוס א' וב' דפרש"י, ובכמה כת"י רש"י שתח"י.** וכ"ה בדפוס ב' ובכמה כת"י רש"י שתח"י [בדפוס א' הגירסא "הרי אברהם כדי". וכ"ה בכמה כת"י רש"י שתח"י].The Lubavitch Library · chabadlibrary.org