101

החיצון לעבודת הקטורת שעל מזבח ה­פנימי:

הקרבת הקרבנות על מזבח החיצון תוכנה הוא העלאת הגשמיות לה'^ל, וכפי שהוא בפשטות, שמביאים בהמה גשמית (וכיו"ב) ומעלים חלבה ודמה ע"ג המזבח, ואש יורדת משמים ואוכלת אותה^לא והיא נכללת באש ה'.

כלומר — תוכן עבודת הקרבנות הוא פעולת האדם בחפצי העולם שמחוץ הימנו, להעלותם לה'.

אמנם הקטורת שעל גבי מזבח הפנימי אין עיקר ענינה העלאת דברים גשמיים לה' (ונצטוינו^לב לא תעלו עליו (קטורת זרה ו)עולה ומנחה ונסך לא תסכו עליו) כ"א כניסת הכהן לפנים לקטורת והת­קשרות^לג עם הקב"ה על ידי העלאת ה­אש הקטורת והענן^לד.

ובעבודת האדם^כט: עבודת הקרבנות שעל מזבח החיצון היא העבודה שמצד חיצוניות הלב, שענינה הפעולה בחלקו החיצוני של האדם, שהאדם יקיים רצון השם במעשה דיבור ומחשבה, שהם לבו­שי הנפש של האדם;

והעבודה דקטורת שעל מזבח הפנימי היא התקשרות האדם עם הקב"ה ע"י גילוי פנימיות נפשו (הקשורה עם הקב"ה) — וגילוי זה פועל בדרך ממילא בלבושי מחדו"מ שלו שיהיו כדבעי, לפי רצון ה'.

וענין זה נרמז גם בהחילוק שבין לשון "קרבנות" ולשון "קטורת": קרבן הוא מלשון קירוב^לה, שע"י הקרבנות מת­קרב האדם להשם, ואפשר שלמרות ש­מתקרב לה' ה"ה נשאר עדיין דבר בפ"ע שקרוב לה'; ואילו קטורת הוא לשון קשור^לו וחיבור (ע"ד^לז מ"ש^לח "ונפשו קשורה בנפשו", וכן ביהונתן ודוד נאמר^לט "ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו יהונתן כנפשו") — כי תוכן ענין הקטורת הוא לא רק שהאדם מתקרב לה' (על ידי עבודתו במחדו"מ), כ"א שמת­קשר ומתחבר לה'^מ.

ה. עפ"ז יובן הקשר בין שני הענינים בעבודת שני בני אהרן — (א) קרבתם לפני ה' וימותו, (ב) הקטרת קטורת:

תוכן הענין ד"בקרבתם לפני ה' ו­ימותו", גודל קירובם ודביקותם בה', עד לכלות נפשם ממש, הוא הוא מה ש­הקריבו קטורת בפנים^מא, היינו שאז (ביום השמיני למילואים) האירה אצלם בגילוי פנימיות נפשם, שמצד זה הקטירו קטורת — נתקשרו בהקב"ה (ע"ד שנאמר ב­רשב"י^מב "בחד קטירא אתקטרנא בי' ב­קוב"ה");

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org