188

ואע"פ שמאמירת עכן^לו "וכזאת וכזאת עשיתי" יודעים (כפרש"י שם) שמעל "גם בחרמים אחרים" — הרי אין יודעים מזה (א) בכמה חרמים מעל^לז, (ב) ובאיזה חרמים מעל [ועד שי"א שמעל בג' או ה' חרמים^לח, וגם מצינו שקו"ט ארוכה במפרשים^לט מה הם החרמים].

וזוהי העדיפות בפירוש השני על פירוש הראשון — כי ה"(ד') דברים ש­לקח" מפורשים בפשוטו של מקרא. ולכן מדייק רש"י לפרט את ארבעת הדברים — כי בשטחיות מפורש בקרא^כ רק שלשה דברים "אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד" (אדרת, כסף, זהב), ולכן מפרט ומפרש רש"י שהיו כאן "שתי חתיכות כסף של מאתיים שקלים"^מ.

משא"כ ד' המעילות של עכן (שבפי­רוש הראשון), כנ"ל, שלא מצינו אותן מפורטות בפשוטו של מקרא.

ו. ועוד י"ל, ובהקדם: מובן ופשוט, דזה שזרח לא זכה בבכורה מפני שיצא ממנו עכן, הוא דוקא מפני שמעשיו של עכן (שנרמזו בארבע ידות הכתובות כאן) פגעו בכלל ישראל^מא, אין זה ענין של חטא פרטי שלו אלא חטא הנוגע להכלל כולו.

[כי פשוט, דמה שא' מיוצאי חלציו של זרח הנהו רשע (ואפילו רשע גדול ביותר) אין זה טעם שעבור זה יפסיד זרח את בכורתו, וכ"ש וק"ו שהכתוב יספר אודות זה תיכף בלידת זרח].

וזהו הקושי בפירושו הראשון של רש"י (שלכן לא הסתפק רש"י בו בלבד), שלפיו נרמזו כאן (גם) ג' המעילות הרא­שונות של עכן, שלא פגעו בכלל ישר­אל^מב אלא הן חטאיו הפרטיים (ועד שלא נחית הכתוב לספר אודותם) — וא"כ מדוע רמזן הכתוב בלידת זרח כסיבה ל­הפסד הבכורה?

משא"כ לפירוש השני שהרמז ב"ד' הידות" הוא רק בשייכות להמעילה ב­חרם של יריחו, שפגע בכלל ישראל כ­מסופר במקומו (בס' יהושע)^מא.

ז. מיינה של תורה בפרש"י זה:

איתא בספר הבהיר^מא, ש"זרח" ו"פרץ" הם שמש ולבנה, וענינם של שמש ולבנה בעבודת ה'^מג — "שמש" מרמז על עבודת הצדיקים, שעבודתם היא "תמידים כסד­רם", בלי שינוי (כמו אור השמש שאין בו שינויים), ולבנה מרמזת על בעלי תשובה (כמו מולד ומילוי הלבנה שבא לאחרי חסרונה).

ולכן מפרץ (שכנגד) לבנה יצאה מל­

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org