178

השטן כגון דא — כמו בקטרוג השטן^יז על אברהם ש"מכל^יח סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד כו'", שזהו גרם לנסיון העקידה ("א"ל (הקב"ה) כלום עשה אלא בשביל בנו אלו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא הי' מעכב") — שמובן שלא הי' כאן דבר בהנהגת אברהם בפועל היפך הרצוי, וכל הענין נגרם על ידי קטרוג השטן.

וכן בעניננו, שלפי המדרש יתכן לו­מר, דבקשתו של יעקב לישב בשלוה גרמה לקטרוג השטן, ולכן "נזדווג לו שטנו של יוסף"^יט.

משא"כ לפי הנוסח "אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים כו'" — מובן (שאין זה בא רק מחמת קטרוג השטן, אלא) שזוהי טענת הקב"ה על הצדיקים.

ד. ויש לומר הביאור בזה^כ:

בקשתם של צדיקים "לישב בשלוה" — היינו בשלוה שלימה ואמתית. כי אין כוונתם (רק) לשלוה גשמית וגופנית, אלא לשלוה רוחנית, ע"ד השלוה שב­עוה"ב ש"אין בו לא אכילה ולא שתי' כו' צדיקים יושבין כו' ונהנים מזיו השכי­נה"^כא. ולכן "אמר הקב"ה לא דיין ל­צדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז".

ואף שמקומה וזמנה של שלוה כזו (יושבין ונהנין מזיו השכינה, ללא כל עבודה) הוא דוקא בעוה"ב — משא"כ בעוה"ז הרי "היום לעשותם" כתיב^כב, והיינו שכל רגע צ"ל (לא "שלוה" אלא) עבודה

[ויתירה מזו: שלימות העבודה היא — העבודה מאהבה, שאינו עובד את ה' "מפני^כג דבר בעולם. . ולא כדי לירש הטובה (גם לא "כדי שאזכה לחיי העולם הבא"^כד) אלא עושה האמת מפני שהוא אמת"]

הרי בקשתם של צדיקים לישב ב­שלוה אינה לשם השלוה עצמה (קיבול שכר), אלא כדי שעל ידה יוכלו להוסיף בעבודתו ית' עד שתגיע לתכלית השלי­מות. ע"ד מ"ש הרמב"ם^כה דמה ש"נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות ה­משיח" הוא "כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להם לעסוק בתורה ומצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה".

וזהו הפירוש ש"צדיקים מבקשים לישב בשלוה", כלומר, שהם מתאווים למצב של שלוה כדי שיוכלו לעבוד ה' מתוך מנוחה; ומה שהקב"ה אומר "לא דיין לצדיקים כו'" אין זה משום שהיא בקשה בלתי רצוי', אלא מפני שג"ז — מצב של עבודת ה' מתוך מנוחה — הוי כעין קיבול שכר הבא רק לאחרי תכלית השלימות בעבודת ה'.

וכן הוא ביעקב, שבבקשתו לישב בשלוה נתכוון לשלוה שלמה רוחנית שיוכל לעבוד השם מתוך מנוחה. וזה ש"קפץ עליו רוגזו של יוסף" הוא מפני שבמעמדו ומצבו אז לא הי' ראוי עדיין לשלוה זו; אמנם, סו"ס נתקיימה בקשתו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org