177

לישב בשלוה בעוה"ז נזדווג לו שטנו של יוסף"^יא.

אבל אין זה מחוור בלשון חז"ל הנ"ל. כי אף שהלשון "בקש יעקב כו' קפץ עליו כו'" בנוגע ליעקב, הי' אפשר ל­פרשו (בדוחק עכ"פ) שהבקשה היתה חסרון וכעין חטא, הרי המשך הלשון "צדיקים מבקשים לישב בשלוה" משמעו, שזהו המבוקש של צדיקים בכלל — ומ­כיון שנקראים בשם "צדיקים", פשיטא שהכוונה לצדיקים אמיתיים שאין בהם חטא ועון ח"ו — וא"כ איך יתכן שבמבו­קשם של הצדיקים ("לישב בשלוה") יהי' ענין של חטא וחסרון?!

— לפי הגירסא במדרש^י "בשעה שה­צדיקים יושבים בשלוה ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה השטן בא ומקטרג אמר לא דיין כו'", אולי אפשר לפרש שאין המדובר בתור כלל לכל הצדיקים, אלא רק בנוגע צדיקים מסויימים — שב­שעה שיושבים בשלוה ומבקשים (להמ­שיך) לישב בשלוה, אז "השטן בא כו'"^יב, אבל לפי הגירסא הנ"ל^יג "צדיקים מבק­שים לישב בשלוה" — משמעות הענין היא, שזוהי הנהגתם של צדיקים בכלל.

ועם היות שמצינו בתורה ענין של חטא — עכ"פ "חטא" בדקות — גם אצל צדיקים — מ"מ, נוסף לזה שאין זו מילתא דשכיחא בצדיקים [ועאכו"כ ב­נוגע ליעקב, בחור שבאבות^יד, נוסף לזה שבכלל — האבות הן הן המרכבה^טו, ו­מפורש בחז"ל^טז שהאבות לא שלט בהן יצר הרע] — הרי מובן שלא יתכן לומר, שזהו מבוקשם הרגיל של צדיקים, רגי­לין להתנהג באופן בלתי רצוי!

ועכצ"ל, דזה ש"צדיקים מבקשים לישב בשלוה" אינו ענין שלילי, היפך הרצוי, אלא אדרבה — הנהגה המתאימה לצדיק וחלק משלימות עבודתו.

ולפ"ז צריך ביאור לאידך גיסא — מאחר שזוהי הנהגה מתאימה לצדיקים (היינו שזהו בהתאם לרצונו של הקב"ה), מדוע "אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז" (שאין הקב"ה ממלא מבוקשם לישב בשלוה, ואדרבא בא הפכו צרה ורוגז, וכמו שמצינו ב­יעקב ש"קפץ עליו רוגזו של יוסף")?

ג. ולהוסיף:

לפי גירסת המדרש "בשעה שהצדי­קים יושבים בשלוה כו' השטן בא ומ­קטרג כו' תדע לך כו' יעקב אבינו ע"י שבקש כו' נזדווג לו שטנו של יוסף" — יש לתרץ, דזה ש"נזדווג לו שטנו של יוסף" לא בא כעין עונש על מבוקש בלתי רצוי, אלא רק מצד קטרוגו של השטן.

וכמו שמצינו כמ"פ ענין של קטרוג

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org