120

כמשפטו אשר הראת בהר", שהקב"ה הראה למשה סדר הקמתו^מא; ונמצא שה­עשי' ("ועשו") שבמשכן לא היתה באופן של "דרוש", כי הקמתו באה ע"י מה ש­(למדו ו)הראהו הקב"ה, ובמילא לא נת­קיים בזה "ועשו" בשלימות — עשי' ב­אופן של יגיעה ו"דרוש" (ע"ד חפירת בארות)^מב.

אבל בבית המקדש הא', אף שנאמר בזה "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל"^מג, הרי בנין הבית נעשה ע"י בנ"א ובריבוי עצום (במספרם ובאריכות הזמן), ועוד זאת — שהבנין נעשה על ידי שלמה ולא על ידי דוד (שאליו היתה הנבואה), וגם בשייכות לדוד שאמר "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל", איתא בספרי שם ב­המשך להדרשה הנ"ל "לשכנו תדרשו. . דרוש ומוצא ואח"כ יאמר לך הנביא" — "וכן אתה מוצא בדוד^מד זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' נדר ל­אביר יעקב אם אבא באהל ביתי וגו' אם אתן שנת לעיני וגו' עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב", היינו שדוד הש­תדל והתייגע למצוא את מקום המקדש, ורק אח"כ נאמר לו מהנביא (כבהמשך הספרי).

ויש לומר, שזהו אחד מהטעמים שה­משכן הי' דירת עראי, כמ"ש^מה "לא ישבתי בבית גו' ואהי' מתהלך באהל וב­משכן", וכלשון הרמב"ם^מו "וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבינו והי' לפי שעה", משא"כ בית המקדש הי' דירת קבע^מז, וכלשון הרמב"ם^מח "כיון שנבנה המקדש בירושלים נאסרו כל המקומות כולן כו' ואין שם בית לדורי הדורות אלא בירושלים בלבד ובהר המורי'" — כי ענין הקביעות דמקדש תלוי בעשיית בנ"י, באופן ד"דרוש" — באופן הכשרת הקדושה כנ"ל, ובהבנין גדול מאוד בפו­על, וזה הי' (בעיקר) במקדש לא במשכן.

ו. והנה בגדר זה דמקדש, פעולת ועשיית האדם, ישנו עילוי במקדש הב' לגבי המקדש הא':

א) מעשה הבנין לא בא על ידי הת­גלות (ו"הראת" ע"י) ה' (כבמשכן) או על ידי הוראת נביא (כבבית ראשון) כ"א על ידי ציווי של כורש^מט (וגם הוא השתתף בהבנין^נ).

ב) גם צורת הבנין לא היתה ברורה כמו בבית הא', וכמ"ש הרמב"ם^נא "(בנין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים, וכן) בנין העתיד להבנות אע"פ שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר, ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ב­יחזקאל"^נב.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org