119

לבנות ולסעד בעצמם כו' (דכתיב^לא וי­באו האנשים על הנשים וכתיב^לב וכל אשה חכמת לב בידי' טוו^לג) — הרי בנין המקדש הוא מ"ע שהזמן גרמא, ד"אין^לד בונין את המקדש בלילה שנאמר^לה וביום הקים את המשכן, ביום מקימין לא ב­לילה".

וי"ל שב"הכל חייבין כו'" אין כוונתו של הרמב"ם לומר שזהו חובת גברא, אלא שהוא דין בחפצא דהמקדש, וכעין דין הסמוך באותה ההלכה: "אין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין", דאף ש­כתבו כבר בהל' ת"ת^לו, חזר וכפל הדין כאן ללמדנו, דמה שאין מבטלין תינוקות של בית רבן הוא לא רק מחמת חיוב ת"ת שאינה נדחה אפילו בשביל בנין בית המקדש, אלא שזהו דין בבנין ביהמ"ק^*36, שגם מצד ביהמ"ק אין מקום לבטל תשב"ר לבנין (ובפרט את"ל — שהלימוד של תשב"ר מסייע בקיום בנין הבית) — עד"ז הוא בהדין ד"הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים", שאינו חובת גברא לקיים מצות ועשו לי מקדש (שעל הציבור), אלא שהוא חיוב מצד המקדש, שגדר בנין ה­מקדש מחייב שבנינו יהי' על ידי הצי­בור "ועשו" עשיית כלל ישראל (ולכן שייך זה לכל ישראל, אנשים ונשים).

ב) כשם שהוא בנוגע למעשה הבנין, כן הוא גם בשייכות למקום הבנין וצו­רתו וכו', שבזה תלוי' קדושתו — דאף ש"ושכנתי" דהקדושה במקום זה באה משמיא, צ"ל בזה מקודם קיום מצות "ועשו", הכנה ע"י האדם,

וי"ל שכולל יתרה מזה "שידרוש", יתייגע למצוא את המקום וכו'. וכדאיתא בספרי^לז "יכול תמתין עד שיאמר לך נביא ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה, דרוש ומוצא^לח ואח"כ יאמר לך הנביא". והיינו לפי שהמכוון והמטרה של הציווי "ועשו לי מקדש" הוא, שהמקדש (לא יהי' מתנת חנם מלמעלה, אלא) יבא ע"י עשי' ויגיעת האדם, באופן של "דרוש"^לט — בדוגמת "באר", שבא ע"י תפיסת ידי אדם באופן של עבודה ויגיעה, חפירת בארות.

ה. עפ"ז מובן החידוש בבתי המקדש על המשכן שעשה משה במדבר, וכן החילוק בין בתי המקדש עצמם:

במשכן נאמר^מ "והקמות את המשכן

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org