Letter 9915

ב"ה, ימי ההגבלה, ה'תש"ל

ברוקלין, נ.י.

מר אהרן שי' יריב

הנני מאשר מכתבו מכ"ב אייר עם המצורף אליו, ותודה למר.

ותודה כפולה על שימת לבבו לצרף הקטע בהמשך לשיחתנו. ובמיוחד על כתבו שבענין הכ' יכול להניח דעתי, שמפרש אני הסתמיות במדה הכי טובה.

ולקראת חג השבועות, זמן מתן תורתנו, הנני בזה להביע ברכתי בנוסח המסורתי –

לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

בברכת החג.

נ.ב. בהמשך להכתוב בפנים מכתבי, ומענין לענין דומה, חבל על אשר נדלפה לעתונים הידיעה ע"ד ההתערבות בסודאַן.

לכתבו על דבר להתעקש בנוגע לקו התעלה וכולי, אף שאינני סטראַטג גדול וכיו"ב הרי גם בשכל הפשוט אין ברירה בזה, שהרי אי אפשר לעשות גבול באמצע שטח מבלי אחיזה כלשהי בתנאי השטח במקום, זאת אומרת שאם ח"ו לא תעלת סואץ הרי זה נסיגה לגבול מלאכותי שאפשר לשנותו משעה לשעה, ומה שחשוב עוד יותר שאי אפשר להגן עליו כי אם במאמצים הכי גדולים, ובדרך הטבע הרי אי אפשר להיות בטוח שאפילו מאמץ כזה יועיל. במלים אחרות, קביעת גבול כזה הרי זה "הזמנה" לדיונים וסכסוכים ותיגרות וכו' בכל עת מצוא.

עוד להוסיף בזה, שכנראה ההתאמצות מצד אלה שהתחילו להתערב בהענין אך לאחרונה היא לא כל כך בשביל כיבוש נוסף, כי אם בשביל האפשריות להשתמש בהתעלה להאינטרסים שלהם. שמזה מובן שבאם הצד שכנגד יבוא לידי החלטה שהשימוש בהתעלה אי אפשרי מפני שנהרס ונחרב, ואפילו לאחרי השתדלות רבה לא תהי' מסוגלה כי אם לספינה הכי קטנה וכולי, סיכויים חשובים שחשבון זה ישפיע עליהם עכ"פ למעט ההתערבות שלהם. ובהמשך לשיחתי עם מר בענין דומה לזה, הרי השתדלות בכיון האמור אינה דורשת מאמץ כל כך כמו ההפצצות וכולי, ואפשר לעשות הדבר באופן שלא להתגרות במי שאין כדאי להתגרות בו, ולא עוד [אלא ש]אפשר שייעשה על ידי "אחרים".

אסיים בהודעה על דבר עוד נחת רוח שגרמה לי שמועה בשבוע העבר שעל פי הנוהג עד עתה היו כאלה שרצו לארגן הפגנה רבתי ודוקא בפירסום הכי גדול וברעש הכי גדול להפעיל לחץ על הממשלה כאן, הממשלה אודותה דברנו, אלא ששאלו את השגריר ואסר זה עליהם. ויהי רצון שיהי' זה מפנה בגישה לענין ההפגנות וכולי, וכפי שדברנו בביקורו של מר כאן.

ותודה מראש למר על אישור מכתבי זה ובעיקר תגובתו גלוי' על כל הכתוב בו.

Kehot Publication Society · commercial