מאשר הנני קבלת המכתב והפ"נ שבו יקרא עה"צ הק'. ות"ח על הבשו"ט.
ועל של עתה באתי, אשר שאלוני חוות דעתי בקשר עם "מבצע תפילין",
האם גם עתה צ"ל השתדלות מיוחדת בזה ובכל התוקף ובכל החוגים,
השתדלות – ובכל הדרכים המתאימות – לחזק קיום מצות תפילין והפצתה בכל מקום שיד אדם, אתם קרוים אדם, מגעת,
אף כי, כמובן, בכל חוג וחוג ע"פ דרכו הוא, אבל כל הדרכים והגישות יסודתן בהררי קודש, הוא צד השווה שבכל החוגים, בלשון חכמינו ז"ל "אני ישנה (אבל) ולבי ער לעשותם (המצות) כו' להקב"ה שיגאלני (מן הגלות)", ובפרט מצות תפילין שהוקשה כל התורה כולה לתפילין,
וכאשר ידבר המשתדל בדברים היוצאים מן הלב הנה הובטח "כי כל דבר שיצא מן הלב יכנס בלב", וכיון שכל האברים תלוין בלב, הרי סוף סוף יפעול פעולתו –
ודעתי ברורה אשר ההתעוררות והבקשה והדרישה ע"ד "מבצע תפילין", שמדובר בהן זה שנתים ימים ויותר – בתקפן עומדות גם עתה. ואדרבה ביתר שאת וביתר עז, כי המצב בהוה הוא שזקוקים כעת לא רק לזה אשר "כל עמי הארץ . . יראו ממך" – יראה הבאה ע"י מצות תפילין – אלא גם – לתוכן ההלכה הידועה – כמ"ש הרא"ש (הל' קטנות – הל' תפילין סט"ו) וז"ל:
. . מפני קיום מצות תפילין ותיקונן יתקיים באנשי המלחמה וטרף זרוע אף קדקד.
וע"פ האמור מובן גודל המצוה והזכות לפרסם הלכה זו בין כל אנשי המלחמה וקרוביהם וידידיהם וכל בנ"י – שליט"א – בכל מקום שהם.
ויהי רצון אשר בקרוב ממש נזכה – בתוככי כל אחב"י – לאמר אשר מצב זה הי' ביום אתמול, כי ישלוט השלום בעולם ובפרט בארץ הקודש עלי' נאמר: ונתתי שלום בארץ,
ויוסיפו כאו"א מבנ"י בתורה ומצותי' מתוך שלום השקט ובטח.
בברכה לבשו"ט בהנ"ל,
מ. שניאורסאהן
***
נ.ב. ז"ע נתקבל מכ' מכ"ו מנ"א והפ"נ שבו יקרא בעת רצון על הציון הק'. ביטוי ההודי' בנדו"ז – ע"י פעולות ד"אהבת ישראל".