Letter 9871

ב"ה, י"א אדר שני, ה'תש"ל

ברוקלין, נ.י.

מחו' מר אברהם שי'

נזדמן לי לפני ימים אחדים, והיום פעם שני', לקרוא על דבר יובל השבעים שלו. ואצטרף לקהל מברכיו לאחל לו אריכות ימים ושנים טובות. וכמנהג יהודי לצרף תיכף ומיד מאמר חכמינו ז"ל – טוב לשמים וטוב לבריות גם יחד, שהוא הטוב האמיתי.

והרי חודש אדר ענינו לא שמחה סתם כי אם מרבין בשמחה, ועד דלא ידעי.

ארשה לעצמי להביע עוד מאיחולי, ובטח בלאו הכי יחשדני בזה, אשר יהי רצון שהתזוזה והתנועה של "שיבה אל המקור" תתבצר בחייו במעשה בפועל, בחיים המעשיים כל יום. ובפרט אשר השפעה לו בכגון זה בחוג מסויים שספק אם יקבלו השפעה ממישהו אחר, ופעולה מקורית (תרתי משמע) ומפתיעה מצדו – בודאי שהרבה ממנו יראו וכן יעשו.

בתקופתנו זו, רבו הפירושים בכל ענין ודבר, ועד לפירושים סותרים ומשונים. אבל כוונתי בהאמור היא בסגנון הידוע "לדעת זה התינוק", או במאַמע-לשון – גאָר פשוט. וכיון שבמשך כמה שנים ביקטרינוסלב הי' מחפש דוקא זה שהוא נועז ונגד הזרם, אין לך נגד הזרם בחוג מעריציו – ממפנה ושינוי בכיוון האמור.

פשוט שאין מתחילים להדר בקיום מצוות מעשיות בכדי להראות שיכולים ללכת נגד הזרם וכו', אבל בתור מסייע הרי גם תכונת נפש זו פעילה היא.

ולהתמי' מה יום מיומיים, המענה (באם יש צורך בזה) – יובל שבעים שנה.

בכבוד, ובברכה לשנים טובות ומוצלחות ולבשורות טובות.

מ. שניאורסאהן

נ.ב. מפני הנימוס צריך הייתי לחכות עד שאבחן בתגובת מר על מכתבי זה, ורק לאחרי זה להביע תקותי שישלח לכאן מפרסומיו (נוסף על משלוח הא': ס' "שירים", שני כרכים). אבל כיון שהמכתבים שלי מתאחרים ביותר וביותר, זאת אומרת שבלאו הכי אין מגדירים אותי כאיש הנוהג על פי הנוהג וחוקי הפרוטוכול, הריני מצרף בקשתי זו בשולי מכתבי זה.

מ. שניאורסאהן

ט'תתעא

מצילום האגרת.

מר אברהם: שליאָנסקי.

מאמר חכמינו ז"ל: קידושין מ, א.

חודש אדר . . מרבין בשמחה: תענית כט, סע"א. מג"א או"ח סו"ס תרפו.

ועד דלא ידעי: מגילה ז, ב.

בסגנון הידוע: שו"ת הריב"ש סקנ"ז. הובא בסהמ"צ להצ"צ שרש מצות התפלה פ"ח.