Letter 8488

ב"ה, ה' מנ"א, תשכ"ב

ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מב' מנ"א, שגם בו אין מובנת כלל סיבת ההפסק וגם חסר העיקר מקביעות עתים שלו בלימוד הנגלה ובחסידות בכלל, במה מתעסקים הוא וזוגתו תחי' שהרי עתה הם ימי החופש וכו' ובפרט שהרי בנסיעתו לאה"ק ת"ו הי' ג"כ ענין השליחות.

לכתבו בענין המחשבות המבלבלות שבמילא משפיע גם על המצב רוח וכו', ידוע מאמר החכם, אין שמחה כהתרת הספיקות, שמכלל הן אתה שומע לאו, שספק מבלבל את האדם בטבעו, והדרך למעט הבלבול ועד להסירו כליל הוא לפתור הספק, ובפרט בנדון שלהם שלו ושל זוגתו תחי' הרי אין ספק, שהרי ברכו בשם ומלכות בשבע ברכות (מטבע ותיקון אנשי כנסת הגדולה סמוכים איש מפי איש עד משה רבנו), שזהו בנין עדי עד וכשמחך יצירך בגן עדן מקדם וכן בהנוגע להנסיעה לכאן, ולכן אמרתי זה מכבר שככל שיקדימו בנסיעה זו תהי' מנוחת הנפש בטוב יותר ובמילא גם במצב הרוח וכו' וכו'

ובהנקודה שבסיום מכתבו, האם תהי' הנסיעה למשך זמן וגודלו ומתי זמן הביקור באה"ק ת"ו וכו' וכו', הרי על מה ולמה לבלבל הנפש בשאלות שתעמודנה על הפרק לאחר כמה חדשים, ובפרט שראש השנה באמצע שאז נכתבים ונחתמים לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה, וה' הוא היודע.

כבקשתו נשלח המכתב מחוץ לתור ובטח יענו הוא וכן זוגתו תחי' על השאלה שבתחלת המכתב.

מצו"פ קטע משיחת ההתועדות דחג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, שענינו לקחת מההתעוררות על כל השנה כולה, ונשלחה באנגלית כיון שלע"ע לא העתיקו בלשון אחרת, אבל התוכן אחד הוא.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.