Letter 8362

ב"ה, י"ד אד"ר, תשכ"ב

ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו, ובמענה לשאלותיו.

ע"פ המבואר בכמה ספרים, יש להזהר בנוסח שכותבים על מצבה (ובכלל במה שנוגע לנשמה הנמצאת כבר בעולם האמת) שלא להגזים וכו' ועאכו"כ בענין שאינו במציאות, כוונתי לכתוב ששייך לגזע פלוני באם אינו כן, שמזה מובן ג"כ שבאם יש ספק, הרי למה להכנס בספיקות כאלו.

לכתבו אודות הלימוד בישיבת תומכי תמימים - מובן שאין בזה נפק"מ באם הי' זה בליובאוויטש או במקום אחר, דהיינו הך, כן אין נפק"מ בנדו"ד אורך זמן הלימוד, באם שנה או יותר, וכמאמר חז"ל הידוע בר בי רב דחד יומא.

לכתבו אודות דברים וכיו"ב השייכים אלי, לפלא השאלה שהרי ע"פ כתובת שכותב אלי מכתבו, היא גם הכתובת לשאר הענינים.

מובן שמצער ביותר כתבו ע"ד הפסק בלימוד הדא"ח, שהרי אדרבה כשנוצר מצב מיוחד העושה רושם בלתי רצוי על מצב נפש האדם, פשוט שצריך להוסיף תומ"י בלימוד הדא"ח הנקרא ברע"מ אילנא דחיי, דלית תמן כל ענינים מהלעו"ז ח"ו, כ"א חיים וחיי החיים, ובודאי אין צורך לכל ביאור נוסף בהאמור.

לשאלתו בדבר הצדקה - כנראה כוונתו למה שנדר בעת החולי - ומחמת חולי -

ידוע מאמר חז"ל, אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט, ז. א. שאין לזה שייכות למה שהיורשים עושים לזכות ועילוי הנשמה או שמפרישים מהעזבון לעניני צדקה, ובמילא באם פונים אליהם מישיבת ת"א בנוגע להעזבון והירושה, אין לזה שייכות להצדקה לנדר האמור, וק"ל.

לסיומו בהבקשה להנציח שמו של חותנו ע"ה - אשתדל בזה כמובן וגם פשוט.

ובהמצאנו בחדשי אדר, שנקודתם הימים עליהם נאמר, ונהפוך הוא יהי רצון שיהפכו כל הענינים הבלתי רצוים מן הקצה אל הקצה וכיתרון האור מן החשך יהי' לכאו"א בתכ"י אורה ושמחה וששון ויקר כפשוטו וגם כמשמעו.

בברכה ובפ"ש כל המשפחה שליט"א.

Kehot Publication Society · commercial