Letter 5907
ח' כסלו, תשי"ח · מוה' דוד אברהם שי'
הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים
לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מכ"ז חשון, ונעם לי לקרות בו ר"פ מפעולותיו בחדש תשרי העבר,
וכיון שכפי כתבו נפגש מפעם לפעם עם מר זרובבל שי' - שבודאי ידוע לו שכח השפעה להנ"ל בחוג מסויים די רחב, צריך הי' לנצל כל פגישה לדברי התעוררות. וכיון שפעולותיו של הנ"ל בכיוון בלתי רצוי, הוא בעיקר מאשר התרגל ביותר, ולא מפני שמתבונן עתה ובא לידי החלטה שכן צריך לעשות, הנה אם יעוררו מדי פעם בפעם מבלי הרף, על גודל ההיזק והחורבן שגורם עי"ז, תמורת שהי' יכול לנצל כשרונותיו להרבות הטוב בעולם בכלל וביחוד בהנוגע לבני ישראל, הנה, סוף סוף, יפעלו הדברים פעולתם, כיון שהאמת מוכרח לנצח, אף כי לפעמים מתארך הדבר,
מובן שבנדון זה ועד"ז - העכוב אצל הנ"ל הכי גדול, יהי', על פי המדובר בתחלת כל ד' חלקי שולחן ערוך, אל יבוש מפני המלעיגים. והרי מובן הרעש שיעשה בתוככי חוגים אלו, באם הנ"ל יתבונן בשיטתו עד עתה, וכשיבוא לידי החלטה הפכית - יפרסם את זה מבלי כחל ושרק. אבל ע"פ הנשמע, הנה בפעולותיו עד עתה לא נתרשם כ"כ מדעת הרוב. ואם בעניני פורעניות כך, עאכו"כ צריך לנצל אומץ רוחו, במרובה מדה טובה, ולאמר, דברים שאמרתי לפניכם עד עתה, טעות הם בידי. וע"ד האמור - אם לצד הפורעניות אמרו אל תאמין בעצמך, עאכו"כ בהנוגע לשינוי לטוב,
ויהי רצון שגם הוא לא יבוש, וידבר בכל האמור ואליבא דאמת, והרי דברים היוצאים מן הלב - כבר הובטחנו שנכנסים אל הלב. ומובן שהרשות בידו להזכיר בשיחה שעושה בזה ע"פ מה שכתבתי לו, באם לדעתו תהי' בזה איזה תועלת בגוף הענין.
ואז ברשותו גם להוסיף, שבטח זה מזמן אצל הנ"ל נתעוררו ספיקות, אלא שמשתדל בעצמו להשתיק אותם, ותיכף כשנופלים במוחו - לדחותם, וכטבע בני אדם, אשר פוחדים הם לעיין עוד הפעם על נכונות אורח חייהם, שהרי דרוש לזה אומץ לב במיוחד. אבל דוקא מפני שהשפעה להנ"ל על כמה וכמה, ז.א. שתיקון בעצמו יוכפל פי כמה במושפעיו, מוכרח שלא יסוג ולא יפחד מפני עריכת החשבון עוה"פ ועוד הפעם.
וכהוראת חז"ל, אשר אף שהחובל בעצמו פטור, עכ"פ - בידי אדם, הנה החובל באחרים וכו'. ולאות ולמופת לקרובו הנ"ל אשר בא העת לבקורת עוד הפעם על שיטתו בעבר, יהי' לו החלום שבסמוך לדבורו עמו.
במ"ש אודות דירתם בכפר חב"ד והמגרעות בזה, מובנת הסתירה כשבאו דבורים אלו בהמכתב בו כותב אודות ביקורי קרוביו אצלו, והתוצאות מזה. ואם, כפתגם הידוע הובא כ"פ בשיחותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, שנשמה יורדת למטה למשך שבעים שמונים שנה אפילו רק בכדי לעשות פ"א טובה ליהודי ברוחניות או בגשמיות, עאכו"כ דירתם בכפר חב"ד אשר שם צוה ה' את הברכה, שבלא"ה ענין נעלה הוא, ובפרט כשמצוה גוררת מצוה, ומזדמנים ענינים כהנ"ל.
במ"ש אודות השכון - הנה צריך הי' להוודע מי הם סוג המועמדים. ובודאי אם רק הסוג המתאים, יהי' הם בתוך המועמדים...
Kehot Publication Society · commercial
Imported from igros-index · Kehot Publication Society · commercial · the copy kept on ChassidusHub
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Volume
- Volume 16
- Id
- rh-q2h1vdaa
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.
Sources
- sichos-kodesh-unit