Sukkos, night 4, Chol Hamoed, day 2, Simchas Beis Hashoevah 5720

תוכן ענינים

• דברי הרמב"ם בגדר שמחה דסוכות; במש"כ "מצוה להרבות" י"ל ב' אופנים: ריבוי בנוסף לעיקר, או ריבוי שהוא העיקר עצמו. (ס"א)
• בילקוט מבאר טעם השמחה המיוחדת דסוכות (שנאמר בו ג' פעמים ענין השמחה) כי הוא חג האסיף וגמר העבודה; כן הוא גם ברוחניות, ענין התשובה, ולכן אז השמחה בלי גבול. (ס"ג)
• טעם החילוק בין חסידים ואנשי מעשה לשאר העם באופן שמחת בית השואבה. (ס"ו)
• מעלת השמחה משחרב בית המקדש. (ס"ז)
• השמחה צריכה להתלבש בכלים - בשמחת תורה מתחילים מבראשית; כלל ופרט בתורה; הכללים שלא נמנו (במנין המצוות) הם למעלה מהפרטים - דוגמא מתפלה; דיוק הלשון (האומרים תפלה דרבנן) "לא ראו מאורות מימיהם; "ולואי שיתפלל אדם כל היום". (ס"ח)
• לולב ומיניו - כולם על שמו של הלולב, כי יש מעלה בתורה על מצוות; וכן בנוגע לתלמידי הישיבה. (סט"ו)
• ביאור בצוואת הריב"ש - בענין "עבודה תמה" ו"שלא ישכחו הדברים"; מעלת הכלל והאיכות. (סי"ח)
• הפעולה ד"עבודה תמה" בג' העמודים. (סכ"ב)
• ענין "שנת הקהל". (סכ"ד)
• ענין עבודת "ילדים מפרחי כהונה" שהאירו את ירושלים בשמחת בית השואבה; ובעבודת האדם בזמן הזה. (סכ"ו)