Addenda - sichos and letters 8

466ימי הספירה

. . . ספק לו אם ספר ספה"ע — ראה שו"ע או"ח סתפ"ט ס"ח. והועתק גם בשו"ע לאדה"ז שם. ובשו"ת שואל ומשיב מהדורא ד' ח"ג סקכ"ז למה לא נאמר דודאי דלא ספר באם עדיין לא עברו ל' יום כו'. כן באחרונים (הובא בארחות חיים — החדש — סתפ"ט שם ובשד"ח אספ"ד מע' ברכות ס"א ס"ק יט) הצ"ע בזה להסוברים (ורבים הם) דספק ספיקא בברכות — ג"כ להקל. ואף שיש לפלפל בדבריהם — לא מפני הפלפול נסור מפס"ד ברור בשו"ע.

(ממכתב כ"ז ניסן תשי"ט)

. . . במ"ש שמתפללים מעריב בעוד היום גדול — כמה טעמים להיתר נמצאים בספרי הפוסקים. ובפרט בטח אומר אח"כ ק"ש בזמנה וכן ספירה. אלא שבהנוגע לספירה, בטח יעלה בידו לספור רק לאחר צאת הכוכבים, שהרי הספירה הוא בחשאי. ועוד יש תקוה שאולי עוד כמה מבני המושב יעשו כמוהו עי"ז.

ובתור מאמר המוסגר והערה בהענין, באם כנ"ל הספירה דיום שלאחר זה יספרו ג"כ בעוד היום גדול יש לסדר שיספרו למחרת עוה"פ, כמובן בלא ברכה, בעת תפלת השחר. והרי בלא"ה יש כאלה הסופרים בלילה וכן ביום אותה הספירה . . .

(ממכתב כ"ה ניסן תש"כ)

. . . נזדמנה לידי שנה זו שאלת אחד שעבר קו התאריך באמצע ימי הספירה ובמילא נתוסף לו יום במספרו, ונסתפק בהנוגע למנין ולברכה — במשך ימות הספירה לאחרי עברו קו התארך

ועוררתי אותו שנוגעת עוד יותר השאלה — בהנוגע לחג שבועות שלו. ולפע"ד נראה בהנוגע למנינו ולברכה, שאף שאין ספק שצריך להמשיך דוקא בספירתו שלו, שהרי מופרך לכפול ספירה אחת פעמיים, ויכול ג"כ לברך, הנה מהיות טוב אל וכו' — וישמע הברכה מאחד שבכאן ויכוין לצאת בה [שהרי הברכה היא על עצם המצוה, ולא על מספר היום, שלכן אין סתירה במה שלהמברך הוא יום שלשים ולהשומע ל"א יום]. ובהנוגע לחה"ש, הרי כיון שאינו תלוי בימי החדש ואינו תלוי467בבית דין אלא — תיכף לאחרי שכלה ספירת שבע שבועות, והנ"ל ספר מ"ט יום ע"פ התורה ותמימות הם אצלו, עליו לחוג חה"ש למספרו, ז. א. יום אחד קודם לבני המקום, כאן. אלא . . . הורותיו למצוא עכ"פ עוד שנים — מורי הוראה, שגם דעתם יהי' כנ"ל.

(ממכתב כ"ג תמוז תשי"ח

. . . ואם בכל עניני טוב וקדושה, התורה ומצותי', הובטחנו יגעת ומצאת, על אחת כמה וכמה שיגיעת כת"ר וחבריו שיחיו נכללת בהבטחה זו דומצאת. ובפרט שזכות הרבים מסייעת.

ועוד זאת שמדובר בצעירים שרוב חייהם עדיין לפניהם, וכל הטבה בגיל זה נכפלת פי כמה לכשישתחררו ויסתדרו בחיי משפחה ויתברכו בבנים ובני בנים — שיושפעו לטוב משינוי טוב בתקופה זו בחייהם.

ולקשר עם ענין ותוכן ימים אלה דימי ספירת העומר, ידועה התמי' על נוסח הספירה, שלכאורה הי' צריך להיות במספר סידורי — „היום יום ראשון לעומר" וכן „יום שני" וכו' ולא „יום אחד, שני ימים" וכן הלאה. אלא שרמז והוראה בזה, בהתאם לתוכן ימים אלה שהם ימי עלי' והכנה למת־תורה, שההשתדלות בזה צריכה להיות באופן אשר כל ההשגים ביום ראשון יישמרו במילואם גם ביום השני אלא שביום השני יוסיף עליהם, וכן ביום השלישי יהיו נכללים בו ופועלים פעולתם ההשגים דשני הימים הקודמים וכן הלאה, מוסיף והולך, ועוד יותר משני פעמים ככה — בדוגמת שיתו־פעולה של שני אנשים, שאז כוחם רב יותר מסכום הכוחות שלהם בנפרד (ראה סוטה לד, א).

(ממכתב ימי הספירה)