א. על הכתובא "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל גו' ויעלהו לעולה תחת בנו", מפרש רש"י: "תחת בנו, מאחר שכתוב ויעלהו לעולה לא חסר המקרא כלום, מהו תחת בנו, על כל עבודה שעשה ממנוב הי' מתפלל ואומר יה"ר שתהא זו כאלו היא עשוי' בבני, כאלו בני שחוט כאלו דמו זרוק כאלו בני מופשט כאלו הוא נקטר ונעשה דשן".
וצריך להבין:
לעיל על הפסוקג "קח נא את בנך גו' והעלהו שם לעולה" פרש"י "והעלהו, לא אמר לו שחטהו לפי שלא הי' חפץ הקב"ה לשחטו אלא להעלהו להר לעשותו עולה ומשהעלהו אמר לו הורידהו". ודבר זה הודיע הקב"ה לאברהם לאחר זה, כהובא ברש"י על הפסוקד "ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי גו'", שהקב"ה אמר לו לאברהם "לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנהה כשאמרתי לך קח מוצא שפתי לא אשנה לא אמרתי לך שחטהו אלא העלהו, אסקתי' אחתי'".
ומכיון שכבר ידע אברהם "שלא הי' חפץ הקב"ה לשחטו אלא להעלהו" — ועד שאא"פ להיות באופן אחר, כי "מוצא שפתי לא אשנה", הקב"ה הבטיח לאברהם "כי ביצחק יקרא לך זרע"ו — צריך המתקה איך זה העלה אברהם את האיל "תחת בנו", ש"הי' מתפלל. . כאלו בני שחוט כו'", הרי הקב"ה "הי' חפץ. . לא לשחטו"?
ואין לתרץ, דמזה שנזדמן לו האיל בשעה זו (ובפרט ע"פ פרש"יז "שהי' (האיל) רץ אצל אברהם") הבין שהקב"ה רוצה שיקריבנו על המזבחח — כי זוהי הוכחה שרצונו של הקב"ה הוא להקריבו ע"ג המזבחט, אבל לא לחדש רצון להקריבו "תחת בנו"י.