Addenda - sichos and letters 12

470תזריע

. . . והשי"ת ימלא ימי הריון זוגתו תחי' כשורה ובקל ותלד זחו"ק בעתה ובזמנה כשורה ובקל.

ומהנכון הי' שבלי בליטות ישתדל בפתיחת הארון בימי הקריאה בס"ת, עד לאחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת, וזוגתו תחי' תוסיף על מה שמנדבת לצדקה קודם הדלקת נרות — ג"כ ביום ב' וה' בבקר.

(ממכתב א' טבת תשי"ג)

. . . וכיון שלפעמים הכי קרובות מצב כזה בא כתוצאה מקירוב בלתי רצוי — בזמן שאין הקירוב מותר ע"פ תורתנו הק' תורת חיים — וכיון שלפעמים בא זה גם מאי השלימות בידיעת כל הדינים בזה, לכן עליהם — עלי' ועל בעלה שי' — לברר אצל רב מורה הוראה כל הפרטים בזה, ועל מנת להתנהג באופן זה מכאן ולהבא, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

ומהנכון אשר יבדקו את המזוזות בדירתם שתהיינה כולן כשרות כדין, והיא תשמור על מנהגן הטוב של בנות ישראל הכשרות להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב.

(ממכתב א' אייר תשכ"ו)

במענה למכתבו, בו כותב ע"ד ביקור רפואי, כנראה מלפני זמן, אשר על יסוד זה אמר הרופא, שכאילו זוגתו תחי' אינה בת בנים.

ואינו כותב כל הפרטים בזה, וכיון שכמה טפולים רפואיים חדשים נתגלו לאחרונה ובפרט בשנים הכי אחרונות, מהנכון שיפנו עוד הפעם לרופא מומחה במקצוע זה, ולשאלו היש בחידושים האמורים השייך גם אליהם.

וכיון שתמיד זקוקים לברכת השם יתברך שהוא נותן התורה ומצוה המצוה, מובן שצריכה להיות ההנהגה בחיי היום יומים מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהם נאמר וחי בהם, ובפרט — דיוק בשמירת חוקי ודיני טהרת המשפחה (נדה, הפסק טהרה, טבילה במקוה כשרה וכו'), וגם לברר אם אין בזה חסרון ידיעה שמביא לחסרון בקיום, [שאת זה צריכים לברר אצל מורה הוראה], שזהו הדרך לקבלת ברכת השם ובפרט במצב כהאמור.

471כשיכתוב בדיוק השמות שלו ושל זוגתו בצירוף שם האם של כל אחד מהם בלשון הקודש — שכן נוהגים להזכיר בתפלה — יזכירום בתפלה להאמור.

לשאלתו דעתי בנוגע לאמוץ (אַדאַפּטירונג) ברוב פעמים ההנהגה עם הילד שמאמצים הוא, מבלי לגלות לו שאינו מיוצאי חלציהם, ובכל אופן ההנהגה עמו — כיוצאי חלציהם ממש, שזהו מביא לידי איסורים דחבוק ונישוק (המותרים רק בין בנים להוריהם ממש, ולא של אלו המקבלים ילד לחינוך). והמובא בספרים על דבר גידול יתום בביתו, הרי זה מובן שרק באופן שנזהרים באופן הדרוש בכל הנ"ל. וזהו מדברים הכי קשים, ורק כשבטוחים להזהר כדרוש — יש מקום לשאלת אמו

(ממכתב כ"ו מ"ח תשכ"ד)

473הוספות , תזריע

כגון דא כיון דלא אשתמיט אף א' מהראשונים והאחרונים להגביל הגבלה זו. ולפענ"ד, כנ"ל, חומרא בנדו"ד יש חשש שתגרום דוקא היפך המכוון, ואין לנו להוסיף חומרות מדעתנו בפס"ד של אלו אשר מימיהם אנו שותים כו'. ולהעיר מעירובין (סג, ב) כל הישן כו'.

מה שהעיר בענין חומר העון ותיקונו — עיין תניא ספ"ז ושם באגרת התשובה פ"ג ופ"ט.

(ממכתב י"ד מנ"א תשט"ו)

במ"ש אודות המורה דהישיבה שהרופאים בדקו גם אותו, ואומרים שצריכים לבדוק הזרע ואינו חפץ וכו'.

הנה אף שאין מעניני לפסוק שאלות, אבל ישנה הוראה מכ"ק מו"ח אדמו"ר ש"צריכים למסור נפשו" על זה, כוונתו על הענין דזחו"ק. אלא שישנם כמה אופנים בבדיקת הנ"ל. ויש לעשות, עכ"פ בהתחלה, לבחון ע"י שיקחו מהרחם לאחרי הביאה וכיון שזהו לפני שלשת ימים ה"ז קל הרבה יותר מאשר כשלוקחים ישר מהבעל

(ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א)

473ובנוגע להדוחק בפרנסה, ידועה עצה היעוצה מרז"ל להרבות בצדקה ולחלקה ברבות פעמים (ראה אגה"ק סכ"א). ומהזמנים המסוגלים לזה הוא בבוקר דכל יום חול, (ראה דא"ח עה"פ וישכם לבן בבוקר) קודם תפלת הבוקר (ראה הקדמת הסידור) — להפריש פרוטות אחדות לצדקה.

(ממכתב י"א תמוז תשכ"ב)

. . . מבהיל*!!! וידבר עוה"פ עם . . . ובו ודאי יוכל למצוא עצה שיעשה זה בהקדים הכי אפשרי כוונתי בי מ י ם — שהרי המדובר בענין שנכרתו עליו י" ג ב רי ת ו ת ו כ ל מצות התורה רק ג' בריתות ועיין רמב"ם סוף הל' מילה „ל מ ר ע" ה עלי' אפילו ש ע ה אחת אע"פ שהי' כו'" ובפרט לאחר מ"ת. ואם נפק"מ בהוצאות כספיות — יסולק מהמזכ'.

(ממכתב דמוצש"ק סליחות תשכ"ז)

474. . . שואל חוו"ד במה שהוסיפו לפלונית שם מחמת חולי ואח"כ נזכרו שהשם שהוסיפו הוא גם שם אחותה. ולפלא שאינו מזכיר אם כבר עברו שלשים יום שהחזיקו בשם הנוסף, אף כי בכל אופן, לדעתי אין לעשות מילתא דתמיהא, וכמבואר בכ"מ, ובפרט בצוואת רבי יהודה החסיד. ולכן אפילו אם עברו שלשים יום — הרי ע"פ המבואר להלכה למעשה בשם שנשתקע — יש להוסיף לה שם חדש, וכמנהג ישראל — במי שברך בעת שאחד מקרובי' יעלה לתורה ולהחזיק בו, וכבר מבואר בכ"מ בשם הנוסף שהוא בא לראשונה.

(ממכתב ט' תמוז תשט"ז)

. . . לכאו', כיון שהשואל קרא השם ע"ש המת ולא ע"ש החי, אין בזה חשש שינוי מנהג ישראל. ובפרט, שלא ידע שיש א"ז בחיים ששמה כך, ולא נשאר אלא טעמי' דכת"ר דמאן דקפיד כו' ואל תפתח. — גם מ"ש בס"ח סי' ת"ס, שטחיות ל' משמע דאינו מדבר אלא בקריאה ע"ש אביו החי.

(ממכתב י"ג אלול תש"ט)

. . . לפלא קצת שכותב שנכדו של שלום משה הכהן שי' נקרא בשם יוסף משה. ואולי יש בזה פליטת הקולמוס, או שהשם משה אצל זקנו הוא שם שנשתקע. ובאם לאו, הרי כדאי — מבלי לעשות רעש מזה — ישתדלו ששם הנכד יהי' בעיקר — יוסף. וכן בהנוגע לשמו באנגלית . . .

(ממכתב כ"ד סיון תשי"ג)