305

הוי אש זרה אשר לא צווה אותם, והנכנס לקדש שלא לעבודה לוקה (רמב"ם הל' ביאת המקדש פ"ב ה"ד).

ואגב דאתי לידא נימא בה מילתא:

במ"ש במגלת תענית, יש להעיר ממ"ש שם פ"ח, בכ"ג במרחשון איסתתר סוריגא מן עורתא כו' וכשגברה יד בית חשמונאי כו' ובאותו היום שסתרוהו עשאוהו יו"ט ושם רפ"ט בג' בכסלו איתנטלו סימואתא מן דרתא (העזרה) כו' וכשגברה יד בית חשמונאי כו' ובאותו יום שבטלום עשאום יו"ט דמשמע שעוד בסוף מ"ח ותחלת כסלו התחילו בטהרת העזרה וא"כ צ"ע למה חכו עד כ"ה בכסלו, והנה מצאתי בכתובים אחרונים ס' חשמונאים א' ד' "יבנו מזבח חדש כו' ויחדשו את כל כלי הקדש וישימו את המנורה אל ההיכל כו' ועל המנורה העלו את נרותי' כו' ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש הט' הוא כסלו כו' וישכימו בבקר ויעלו עולות על המזבח כו' ויחוגו את חנכת המזבח ח' ימים", אלא דמסתפינא להביא ראי' מספרים אלו, אף שבכ"מ מובאים דברי בן סירא, חכמת שלמה ועוד.

בדינא דירוש' הנ"ל דהשלחן כו' מעכבים כו' וע"פ המסקנא שם מעכבים בעבודת פנים עכ"פ.

(ומ"ש בקה"ע שם ד"ה ואפילו "כגון ארון", בודאי הוא טה"ד כי במקדש שני לא הואי ארון, אבל קשה דלילפי מיני' דשימה אינו מעכב וגם פרוכת לא יעכב כן מ"ש שם בפני משה ד"ה ורבי "וכגון בשלחן" אינו מובן דשלחן גם לר' יוחנן מעכב דכתיב בי' צלע, והול"ל פרוכת)

ובתוספתא פ"ו דמנחות איתא השלחן המנורה והמזבחות מעכבין זא"ז ולא הוזכרו פרוכות, וגם אינו מחלק בין עבודת חוץ ופנים. ואולי אפ"ל הטעם דלא עיכב בהם הכתוב, משום דבארון ופרוכות אין בהם עבודה, כי הזאת הדם דפרוכות ובין הבדים הוי הזאה אע"פ שלא נגע — תוד"ה אלא זבחים טו, א. ועיין מל"מ הל' עבודת יוהכ"פ פ"ג ה"ה

והנה ברמב"ם לא מצאתי לע"ע דין הנ"ל.

ונ"ל דלהרמב"ם ש"ס דילן פליג אירוש' ותוספתא, וראיתו מזבחים (נט, א) מזבח שנעקר מקטירין קטרת במקומו, ואם עבודת עצמו א"מ כ"ש שא"מ עבודת אחרים, ומיני' ילפינן לשאר הכלים.

(ממכתב יום א' ער"ח תמוז, ה'תש"ג)

... למש"כ בנוגע לשפודין של ברזל האמור בחנוכה (בפסיקתא דר"כ), עיין שם

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org