נ, ג

ורודפין את האדם (וכמ"ש במ"א שמנשמה גבוה נופלים המ"ז שלה ונעשים בחי' נפש שלימה למטה ומתלבשים בגוף והוא המקטרג ורודף ומייסרו כו' ויש נשמות גבוהו' שממ"ז שלהם בחי' נובלות ומותרות יהיה מזה שפע רב למטה כמשל עלה של אילן גבוה במעלה מתהווה ממנה פרי באילן שלמטה הימנה כו') ונמצא שרבוי המ"ז דרוח הבהמה מתהווה מהן אויבים ושונאים הרבה שנק' מקטרגים ומזיקין שרודפין לנפש האדם ונעשים רצועה לאלקאה כו' מפני שבאין בהתלבשות בגופין עד שהן כמו אויבים נפרדים ובאמת הן הן מחשבותיו שחשב בנפש ורוח הבהמ' כל ימיו כו' ולפ"ז יובן שבהתגברות המ"ז בשעת התפלה ה"ז כמו שקמים עליו אויביו ושונאיו להזיקו ולהפילו כו' וד"ל:

(ד) וזהו כי הנה אויביך ה' כו' דהנה ידוע דשם הויה הוא מאיר בכל נה"א כו' לפי שבצלם אלקים עשה את האדם בב' שמות דהויה ואלקים כמ"ש וייצר ה' אלקים את האדם כו' ובחי' האויבים המנגדים לבחי' הויה המאיר בנה"א הוא בחי' התגברו' המ"ז בנה"ב בשעת התפלה דוקא שאז מתגברת בכל כחה ללחום עם נה"א כנ"ל דשעת צלותא דוקא שעת קרבא כנ"ל (ועד"מ הנלחמים שמתאבקים יחד כו' כך מתאבקת הנה"ב ונאחזת ונדבקת בהתקרבות עצום בנה"א כדי לנצחה במ"ז כנ"ל). והנה אז דוקא אויבי ה' שהן המ"ז מקבלין תו' יניקה וחיות מאור אלקי שבנה"א כי באמת אין רע יורד מלמעלה שנאמר לא יגורך רע כו' וכן מפי עליון לא תצא הרעות כו' אך מבחי' הפסולת של הטוב מקבל הרע יניקה וכידוע בשרש ענין עה"ד טו"ר כו' וכל מקום שיש ריבוי הטוב שם נמצא קירוב ודיבוק הרע לקבל יניקה יותר ע"ד שארז"ל כל הגדול מחברו יצרו גדול כו' וכמו גנבים שודדי לילה שמוסרי' נפשם במקום שיש אוצר רב דוקא כו' וכמ"ש במ"א וזהו הטעם בשע' התפלה דוקא לפי שאז מתגבר הנה"א בכל כחה להפוך גם נה"ב כנ"ל אז דוקא מתקרב הנה"ב בכל כחה לדבק בנה"א במ"ז לקבל יניקה יתירה להיות כי נעשה בבחי' תערובו' טו"ר ביותר ע"י ההתאבקות הזאת כו'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org