נ, א

טבעו ושרשו כנ"ל ולעבודה הזאת של נה"א מצד עצמה תכון לעד ואין בה שינוי לעולם וכמו שאומר נשמה שנתת בי טהורה היא כו' אך מה שאחר התפלה חוזר להתקש' ברצונות זרות של הבלי עולם זהו מצד ההתעוררות רוח הבהמי שנשארת בגוף בתקפה ולא נזוזה ממקומה וטבעה כלל בשעת התפלה ועבודה של נה"א כי נה"ב רחוקה ומופרדת ואין לה שייכות כלל עם עבודה דנה"א אדרבה בורחת מאוד מאור אלקי הזה שבנה"א וע"ז נאמ' ועד ארגיע לשון שקר דגם אם נה"ב מתעוררת בתפלה לפעמים להיות גם היא עולה ברצון ה' כו' אין זה רק כמעט רגע בלבד אבל מיד יש בה שינוי ותחזור לקילקולה להמשך למטה כטבע רוח הבהמה שיורדת למטה כו' אך אם הנה"א נלחמת עם הנה"ב ומנצחת לנה"ב לאכפיא ס"א כו' להכניע אותה בתכלי' עד שיוכלל לגמרי להיות גם היא כמו רוח האדם לעלות למעלה שהוא רק רצון א' לה' לבדו ואין זר אתו כו' כנ"ל אז גם בה נאמר שפת אמת תכון לעד שאין בה שינוי לפי שנתקשרו ונכללו בנה"א לבלתי תוכל להפרד בבחי' פירוד במהות בפ"ע וכמו צ"ג שלבם ברשותם לפי שהנשמה שבמוח שליט על הלב כו' וד"ל:

(ג) והנה כאשר רוח האדם נלחם עם רוח הבהמה בהכרח שיתאבקו ויתקרבו יחד וזהו שרש הטעם להתגברות המ"ז בשעת התפלה דווקא יותר מבשעה אחרת כי שעת צלות' שעת קרבא שנה"א נלחם לנצח לנה"ב ועיקר הניצוח אינו בא אלא מסיבות ההתאבקות מקירוב דוקא כמו במלחמו' ב' בנ"א כו' וכך בתפל' דוקא שכאשר מתעורר נה"א להפוך גם הרע שבנה"ב שאז מתקרב ומתאבק בנה"ב ונה"ב מתאחד ונדבק בנה"א לבלבלה במחשבות זרות כי היא הפכית ממש מרוח האדם ולזאת מתגברת בכל כחה אז דוקא לבלבל במ"ז שונות שלא היה עולין מחשבות רעות כאלה שלא בשעת התפלה כי בשעת מלחמה דוקא אז טבע הנלחם להתגבר בכל כחו על זולתו לנצחו ולהכניעו אליו שיוכלל בו כנ"ל וכך מתגבר' בכל כחה הנה"ב

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org