נה, ד

התפעלות העצמיות דבחי' בכל מאודך הנ"ל שכל ביטול הרצון הזר לא נק' יסורים כלל אלא תענוג ושמחה וא"כ אין לנה"א מנגד כלל כי המנגד בטל בעצם מהותו בלי מלחמה כלל (לפי שבבחי' יחידה מאיר אור אלקי ממש שנק' צלם אלקים כנ"ל ואז ממילא בטל כל בחי' מקור רצון זר דנה"ב כהמס דונג כו' כנ"ל דכלא חשיב כו' וזהו בחי' השלום שלמעלה מן המלחמה כדוגמא דלעתיד שיהיה בחי' ביטול בעצם בכל הברואים גם בבחי' הרע דנוג"ה מצד גילוי אלקות ביותר וכמ"ש לא ירעו ולא ישחיתו ארי' כבקר יאכל תבן כו' וכן באוה"ע כתיב ונהרו אליו כל הגוים כו' בבחי' ביטול עצמם שלא ע"י מלחמה כלל כמ"ש ובאו במערות צורים מפני פחד ה' כו' ולא כמו בימי דוד ויהושע שכבשו ע"י מלחמה כו' וזהו לפי שבמשיח יהיה התגלות דבחי' פנימיות ע"י בחי' ג"ר כו' הנק' גלגלתא ששם מאיר מעצמיות אור א"ס והוא למעלה מבחי' הרצון הפשוט מקור כל הרצון דהיינו שלמעלה מבחי' רצון לגמרי כו' וכמ"ש בדניאל וע"י יתיב מלכותי' מלכות עלם כו' בלי שינוי כלל וכמ"ש במ"א בענין ע' שנין דדוד כו' שזהו עיקר ההפרש בין דוד למלכא משיחא וע"ז אמר דוד פדה בשלום נפשי נפש דוד כמו שיהיה לע"ל בבחי' ג"ר דע"י וא"ק כו' כמ"ש וגבה מאד שהוא בחי' בכל מאודך הנ"ל וד"ל) משא"כ במסירת הרצון ששייך עכ"פ לשון יסורים לנה"ב אין זה שלום גם לנה"א כי גם שנה"א עצמה מושללת מכל בחי' רצון זר בלי הרגשת יסורים כו' אבל גם טורח מלחמה זאת להפוך גם לנה"ב בכלל יסורים יחשב לנה"א כי יש לה מנגד עכ"פ רק שמהפכו (ועוד שבהתאבקות המלחמה בהכרח נתלכלך הנה"א קצת בלבושי' צואים דנה"ב עד שתהפכנה כמשל המתאבק עם המנוול וכן כמו בגדים שמבשל כו' כנ"ל בענין הבירורים שהמברר מתלכלך בלבושים של המתברר כמ"ש וכל מלבושי אגאלתי כו' וד"ל). וזהו ענין הפדיה כמ"ש פדה בשלום נפשי כו' כמו פודה ומציל שנה"א ניצלת מבחי' המנגד דנה"ב בדרך שלום בלא מלחמה כלל כי המנגד בטל בעצם

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org