64

וע"פ הנ"ל י"ל: הדברים המבטלים גזר דין (וכן העונש על חטא^נד) נחלקים לשני סוגים^נה:

ג' הענינים ד"תשובה ותפלה וצדקה" מביאים כפרה (וביטול הגזירה) על ידי ביטול חפצא דהעון, וכלשון הרמב"ם ש"מתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו", והיינו דגם לאחר שגמר בלבו שלא יעשהו עוד, ה"ה מוסיף להתרחק "הרבה מן הדבר שחטא בו", וככל שמוסיף בזה — תשובתו מעולה יותר ומבטלת יותר את רושם העון,

[אלא שזה בלבד אינו מספיק, וכדי לבטל את העונש לגמרי צריכים גם תפלה^נו וצדקה. וי"ל שזהו ע"ד שבזמן שביהמ"ק הי' קיים היו צריכים גם קרבן לכפרה, שהוא כמו "פרקליט שנכנס"^נז אל המלך לרצותו];

משא"כ "שינוי השם" הו"ע אחר ל­גמרי: שהבעל תשובה נעשה מציאות חדשה לגמרי ועד שנעשה כאיש אחר^נח, ובמילא אין כאן את מי להעניש, כנ"ל^נט.

וזהו גם הטעם שצ"ל גם "שינוי מעשה" — ו"משנה מעשיו כולן לטובה" — כי רק אז לא נשאר שום רושם ממציאותו הקודמת (שניכרת במעשיו הקודמין) ו­נעשה מציאות חדשה לגמרי, ה"ה איש "אחר".

ו. ע"פ כל הנ"ל יש לבאר גם הטעם שהכפרה שע"י התשובה אינה ענין "שוחד" לגריעותא (גם אם אינה "תשובה מעולה" המוחקת ועוקרת את העון לגמרי) — ובהקדם משנ"ת במ"א^ס, דזה שהתשובה הופכת את האדם למציאות חדשה, נוגע גם להלכה בפועל — שהרי ע"י התשובה נהפך האדם מרשע (הפסול לעדות וכו') לאיש כשר^סא ("עושה מעשה עמך"^סב), עד שע"י הרהור תשובה בלב נקרא "צדיק גמור"^סג.

ונתבאר בזה, דהגם ששינוי זה (— ש­האדם נהפך מרשע לצדיק) נעשה ע"י קיום "מצות התשובה מן התורה (ש)היא עזיבת החטא בלבד"^סד [ועד שמספיק גם הרהור תשובה בלב (כנ"ל) בלי וידוי בפה, וכמבואר באחרונים^סה שגם אם תשובתו אינה מועילה לו שיתכפר עונו, מ"מ נעשה צדיק גמור ע"י "עזיבת החטא בלבד"], ואילו "שינוי שם" לבטל גזר דין מן האדם כו' צ"ל באופן ש"משנה מעשיו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org