שיחה ג א רפ"ה.
ב ל, ב.
ג ש"א א, י.
ד תהלים ה, ח.
ה תהלים כט, ב. שם צו, ט. דה"א טז, כט. — וראה הערה 10.
ו תהלים ב, יא.
א. תנן במס' ברכותא "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש", ובגמ' שםב : "מנא ה"מ א"ר אלעזר דאמר קראג והיא מרת נפש, ממאי דילמא חנה שאני דהות מרירא לבא טובא, אלא א"ר יוסי ב"ר חנינא מהכאד ואני ברוב חסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך, ממאי דילמא דוד שאני דהוה מצער נפשי' ברחמי טובא, אלא אמר ר' יהושע בן לוי מהכאה השתחוו לה' בהדרת קודש, אל תקרי בהדרת אלא בחרדת, ממאי דילמא לעולם אימא לך הדרת ממש כי הא דרב יהודה הוה מציין נפשי' (מקשט עצמו בבגדיו. רש"י) והדר מצלי, אלא א"ר נחמן בר יצחק מהכאו עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה".
ז פ"ה ה"א.
ח ראה לקמן הערה 63.
ט רי"ף ורא"ש ברכות שם (וכ"ה בפיהמ"ש להרמב"ם שם). שו"ע אדה"ז או"ח סצ"ג ס"ב. ולהעיר מאגה"ת פ"י (צט, ב) "כובד ראש כו' לעורר רחמים כו' וכדיליף התם בגמ' מקרא דכתיב והיא מרת נפש".
והנה בירושלמי שםז איתא "ריב"ל אמר השתחוו לה' בהדרת קודש בחרדת קודש, ר' יוסי בן חנינאח אמר עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה", והיינו שהירושלמי לא ס"ל כהבבלי שנדחה הלימוד מ"השתחוו גו' בהדרת קודש" (ואשר המסקנא — וכ"ה בפוסקיםט — היא (כדעת רנב"י) דילפינן לי' מ"עבדו גו' ביראה"), אלא שהירושלמי ס"ל דאפשר ללמוד הדין משני הכתובים.
י מזמור צו שם (רמז תתנב). — והוא דלא כמסקנת התוס' (ברכות שם. וכ"כ בפי' מהר"ש סיריליאו לירושלמי שם) שפירשו שהכוונה למזמור כט (וראה גם ילקוט המכירי לתהלים מזמור כט). וי"ל שטעמו דהיל"ש, כי הכתוב במזמור כט פירשוהו חז"ל* (מגילה יז, ב — שהביאו התוס') דקאי על ברכה שלישית** , ו"כובד ראש" צ"ל לפני כל התפלה. [ותמיהת התוס' דהו"ל להביא ראי' מהמשך הכתוב "חילו מלפניו**** כל הארץ" — יתרץ, דזה קאי על "כל הארץ" ולא יראת המתפלל. וראה חדא"ג מהרש"א ואהבת איתן לע"י ברכות שם].
* ולהעיר, שבגליון הש"ס לברכות (כח, ב) הביא גירסא שזוהי דעת ריב"ל.
** אבל צ"ע, שהרי דרשה זו (על מזמור כט) הובאה ביל"ש (גם) במזמור צו שם לפנ"ז! ולכאורה עפ"ז גם בדרשה שלאח"ז על "השתחוו גו'" הכוונה לכתוב דמזמור כט. אבל א"כ אינו מובן מה בעי הכא (במזמור צו) כל דרשות אלו. ועצ"ע.
*** כן הוא בתוס' לפנינו. והוא כל' הכתוב דה"א (שם, ל). אבל צע"ג אם יש מקום לומר שלזה כוונת התוס' (ובפרט ששם "חילו גו'" הוא בפסוק בפ"ע). ואולי הוא ט"ס וצ"ל "מפניו" כבתהלים צו שם (וכ"ה בחדא"ג שם).
יא ואף שביל"ש ש"א שם (רמז עח) הובאה כל סוגיית הבבלי, וביל"ש תהלים עה"פ עבדו (רמז תרכג) מובא רק הלימוד מעבדו גו' — הרי כיון שבמזמור צו שם הביא רק דעת ריב"ל, באופן שכשאדם לומד חלק זה דהיל"ש "יודע" רק מדיעה זו (ובפרט שהיל"ש מביאו בלשון סתמית "שנו רבותינו"), מסתבר לומר, שלדעת היל"ש יש מקום להכריע (למסקנא)* רק כדעת ריב"ל [וכן במזמור ב הביא רק הלימוד מ"עבדו גו' ביראה", כיון שלדעת הבבלי המסקנא היא כדיעה זו].
* אבל אין לומר שכוונת היל"ש היא רק להביא כל הלימודים שהובאו בגמ' (כל א' במקומו), אף שאין כן המסקנא — שהרי במזמור ה לא הביא דרשת ר"י בר חנינא מ"ואני ברוב גו' ביראתך".
ויתירה מזו מצינו בילקוט שמעוני, שעל הפסוקי "השתחוו לה' בהדרת קודש" מביא רק הלימוד דריב"ליא , אף
א רפ"ה.ב ל, ב.ג ש"א א, י.ד תהלים ה, ח.ה תהלים כט, ב. שם צו, ט. דה"א טז, כט. — וראה הערה 10.ו תהלים ב, יא.ז פ"ה ה"א.ח ראה לקמן הערה 63.ט רי"ף ורא"ש ברכות שם (וכ"ה בפיהמ"ש להרמב"ם שם). שו"ע אדה"ז או"ח סצ"ג ס"ב. ולהעיר מאגה"ת פ"י (צט, ב) "כובד ראש כו' לעורר רחמים כו' וכדיליף התם בגמ' מקרא דכתיב והיא מרת נפש".י מזמור צו שם (רמז תתנב). — והוא דלא כמסקנת התוס' (ברכות שם. וכ"כ בפי' מהר"ש סיריליאו לירושלמי שם) שפירשו שהכוונה למזמור כט (וראה גם ילקוט המכירי לתהלים מזמור כט). וי"ל שטעמו דהיל"ש, כי הכתוב במזמור כט פירשוהו חז"ל* (מגילה יז, ב — שהביאו התוס') דקאי על ברכה שלישית** , ו"כובד ראש" צ"ל לפני כל התפלה. [ותמיהת התוס' דהו"ל להביא ראי' מהמשך הכתוב "חילו מלפניו**** כל הארץ" — יתרץ, דזה קאי על "כל הארץ" ולא יראת המתפלל. וראה חדא"ג מהרש"א ואהבת איתן לע"י ברכות שם].* ולהעיר, שבגליון הש"ס לברכות (כח, ב) הביא גירסא שזוהי דעת ריב"ל.** אבל צ"ע, שהרי דרשה זו (על מזמור כט) הובאה ביל"ש (גם) במזמור צו שם לפנ"ז! ולכאורה עפ"ז גם בדרשה שלאח"ז על "השתחוו גו'" הכוונה לכתוב דמזמור כט. אבל א"כ אינו מובן מה בעי הכא (במזמור צו) כל דרשות אלו. ועצ"ע.*** כן הוא בתוס' לפנינו. והוא כל' הכתוב דה"א (שם, ל). אבל צע"ג אם יש מקום לומר שלזה כוונת התוס' (ובפרט ששם "חילו גו'" הוא בפסוק בפ"ע). ואולי הוא ט"ס וצ"ל "מפניו" כבתהלים צו שם (וכ"ה בחדא"ג שם).יא ואף שביל"ש ש"א שם (רמז עח) הובאה כל סוגיית הבבלי, וביל"ש תהלים עה"פ עבדו (רמז תרכג) מובא רק הלימוד מעבדו גו' — הרי כיון שבמזמור צו שם הביא רק דעת ריב"ל, באופן שכשאדם לומד חלק זה דהיל"ש "יודע" רק מדיעה זו (ובפרט שהיל"ש מביאו בלשון סתמית "שנו רבותינו"), מסתבר לומר, שלדעת היל"ש יש מקום להכריע (למסקנא)* רק כדעת ריב"ל [וכן במזמור ב הביא רק הלימוד מ"עבדו גו' ביראה", כיון שלדעת הבבלי המסקנא היא כדיעה זו].* אבל אין לומר שכוונת היל"ש היא רק להביא כל הלימודים שהובאו בגמ' (כל א' במקומו), אף שאין כן המסקנא — שהרי במזמור ה לא הביא דרשת ר"י בר חנינא מ"ואני ברוב גו' ביראתך".The Lubavitch Library · chabadlibrary.org