שיחה ב
שיחה ב
א. כתב הרמב"ם בספר המצות: "מצוה ח, היא שצונו להדמות בו יתעלה כפי היכולת והוא אמרוא והלכת בדרכיו. וכבר נכפל זה הציווי ואמרב ללכת בכל דרכיו ובא בפירושג מה הקב"ה נקרא חנון אף אתה הי' חנון מה הקב"ה נקרא רחום אף אתה הי' רחום מה הקב"ה נקרא חסיד אף אתה הי' חסיד [(ו)זה לשון ספריד]. וכבר נכפל זה הענין בלשון אחר ואמרה אחרי ה' [אלקיכםד] תלכו ובא בפירושד שרצה לומר ההדמות בפעולותיו הטובות והמדות הנכבדות שיתואר בהם האל יתעלה כו'".
ובתשובות ר' אברהם בן הרמב"םו איתא — ששאלו אותו, "הרי [מצוה זו] היא כוללת את המצות כמו שמתבאר מן הכתובים החוזרים בענין זה ככתובז בכל הדרך אשר צוה ה' אלקיכם אתכם תלכו, וכמו כן כיח תשמור את כל המצוה הזאת [לעשותה] אשר אנכי מצוך היום וכו' ללכת בדרכיו כל הימים וכמו כן ועתהט ישראל מה ה"א שואל מעמך, וכבר אמר רבינו ז"ל [בשרשיו בריש ספר המצות] בעיקר [שורש] הרביעי שאינו ראוי למנות את הציווים הכוללים המצות".
[ויש להוסיף ביאור בזה שכל המצות כולן נקראות "דרכיו" של הקב"ה, שאין זה רק מפני שהקב"ה ציווה אותנו ללכת בהן, אלא שהן הדרכים שהוא ית' הולך בהם, כמרז"לי עה"פיא מגיד דבריו ליעקב גו', שהקב"ה מקיים כביכול כל המצות, "מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות ולשמור" (וכדאיתא בגמ' ש"הקב"ה מניח תפילין"יב, "הקב"ה מתפלל"יג ועוד), ולכן, הרי המצות כולן הן "דרכיו" של מקום. וכן מפורש בזהריד עה"פטו "כי ישרים דרכי ה'", שכל התורה היא "אורחוי דקוב"ה"].
והשיב ע"ז הר"א בן הרמב"ם, כי "עיקר גדול בדת. . שאין אנו סומכים על מה שמורה עליו פשוטו של הכתוב [בלבד, כשיטת "הקראים"] אלא על מה שמורים עליו הכתוב והקבלה ביחד. . וגם לו יורה פשט הכתוב הזה בהחלט שהכוונה בו לקיום כל המצות, אעפ"כ חייבים אנו להאמין שהוא מצוה פרטית מפני שהקבלה מפרשת בנוגע אליו מה הוא נקרא חנון וכו'. . אין זאת מצוה כוללת לפי מה שבארה הקבלה", וכמו שמבאר בהמשך התשובה ההכרח ע"ז גם
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לד
- Id
- rh-sp79kdff
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.