מעשה טוב" (ואח"כ "וגולה ממקומו כו'" — "שינוי מקום").
ועפ"ז י"ל, דמ"ש הרמב"ם "ומשנה מעשיו כולן לטובה", הוא (גם) פרט ב"שינוי שם"*42 — ד"שינוי שם" ענינו (כמ"ש הרמב"ם, כנ"למג) ש"אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים", וא"א לומר שהוא אדם "אחר" ולא "אותו האיש שעשה אותן המעשים" עד ש"משנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה".
ועוד י"ל: כדי שהאדם ייהפך לאיש "אחר", אינו מספיק שישנה מעשיו הרעים, אלא צ"ל ניכר בכל עניניו ש"אינו אותו האיש", ולכן צ"ל משנה גם מעשיו ודרכיו הטובים, שעושה אותם בתוספת הידור וכו', "משנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה"מד.
ה. ביאור הדברים:
בענין כפרת החטא ומחילת העונש — יש שני אופנים:
א) מצד השינוי בהחפצא דהעוןמה — שע"י תשובה כדבעי, נמחק ונעקר העון, ובמילא (מתכפר ונמחל ו)בטל העונש.
ב) מצד שינוי הגבראמה — שע"י התשובה בטלה מציאות החוטא, שנעשה מציאות חדשה לגמרי, וכיון שהגברא אינו "אותו האיש שעשה אותן המעשים", א"א להעניש אותו עבור "אותן המעשים".
וי"ל נפק"מ בפועל — בנוגע להדברים שהם בגדר "מעוות לא יוכל לתקון"מה מפני שתוצאת מעשה העבירה שלו קיימת ("עונו גלוי ונזכר"מו):
זה שהתשובה אינה מועלת במצב כזה, היינו תשובה שאופנה הוא שינוי המעשה (ע"י החרטה על המעשה) — דכיון שהעון "גלוי ונזכר" אין ביכולת התשובה לשנותו, לפעול כפרה עליומז; אבל כאשר עושה תשובה גדולה יותר, עד שהתשובה היא באופן של "שינוי שם", שאינו "אותו האיש שעשה אותן המעשים", א"כ אין נפק"מ המצב (דתוצאת מעשה) העוןמח, כיון שאין מעשה זה שלו.
ובדרך זו יש ליישב שאלת המהרש"אמט בלשון הפיוטנ "תשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" — "דלא זכר הפייטן אלא אלו הג'"נא, ולמה לא הזכיר "שינוי השם ושינוי מקום"נב?