את כל מצות ה' ועשיתם אותם", "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי" [וכדאיתא בגמ'לד "ולימא להו. . קיימו כל המצות כולן" ומשני (דאז הי' קאי על) "מצות ציציתלה דאמר מר שקולה מצות ציצית כנגד כל המצות כולן"לו, ובספרילז איתא ש"כל המקיים מצות ציצית מעלים עליו כאילו קיים כל המצות"]; ואח"כ מביא "לקרוא את שמע", שגם היא מצוה כללית, שיש בה יחוד השם אהבתו כו' (ובכללות — קבלת עול מלכות שמים) שהיא יסודלח כל המצותלט, אבל לא כמו מצות ציצית שהיא עצמה שקולה כנגד כל המצות (ומביאה לקיום כל המצות כולן) כנ"למ; ואח"כ "ולהניח תפילין", שהיא מצוה פרטית, אבל נאמר בה "והי' לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך. . כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים"מא, שזכירת יצי"מ היא יסוד לכמה מצוות התורהמב.
ה. ויש להוסיף בזה, שע"פ הנ"ל החילוק בין פרש"י ודברי המדרש הוא, אם קריאת שמע בבוקר היא (רק) בגדר דחטיפת קבלת עול מלכות שמים או שהיא בגדר דחטיפת כל מעשה המצוות.
ויש לומר, שזה תלוי בפלוגתא אם מצות ק"ש מה"ת היא רק פסוק ראשון בלבד או שכוללת יותר מזה (פרשה ראשונה, שתי פרשיות, או שלשתן)מג, והיינו אם גדר מצות ק"ש הוא זה שממליך את הקב"ה עליו באמירת פסוק ראשוןמד "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", שבו מקבל עליו יחודו ית' בפירושמה, או שגדר מצות ק"ש כוללת קבלת עול מצות (וכמפורש במשנה לגבי ב' פרשיות דק"שמו):
להמדרש, גדר ק"ש הוא שממליכים את הקב"ה והוא (בעיקר) בפסוק ראשון (או גם פרשה ראשונהמז), וכמשמע גם מהמשך דברי המדרש כנ"ל "ממליך להקב"ה לא ישכב עד יאכל טרף כשהוא אומר ה' אחד נאכלין המחבלין מפניו, מלחשין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".