שיחה ג

שיחה ג

א. בפרשתנו עה"פ^א ביום השמיני עצרת תהי' לכם, מעתיק רש"י מן הכתוב "עצרת תהי' לכם" ומפרש: "עצורים ב­עשיית מלאכה דבר אחר עצרת עצרו מלצאת מלמד שטעון לינה" (ואח"כ ממשיך "ומדרשו באגדה כו'", כדלקמן ס"ג).

וכתב הרא"ם^ב שפירושו השני של רש"י ("עצרו מלצאת") מקורו בספרי על פסוק זה, "כדתניא בספרי ביום השמיני עצרת עצרו הכתוב מלצאת הרי שהביא קדשיו מבית פגי לירושלים שומע אני יאכלם בירושלים וילך וילין בבית פגי ת"ל ביום השמיני עצרת תהי' לכם עצרו הכתוב מלצאת. . אין לי אלא יו"ט האחרון שעצור מלצאת יו"ט הראשון מניין ודין הוא הואיל וזה קרוי מקרא קדש וזה קרוי מקרא קדש מה זה עצור מלצאת אף זה עצור מלצאת".

ולכאורה צ"ע: כבר נת' כמ"פ בארו­כה שדרכו של רש"י, בפירושו על התו­רה, לפרש פשוטו של מקרא, ולא להביא דרשות רז"ל בפסוקים, ופשיטא שאין לומר שרש"י מסתמך בפירושו שהלומד יעיין בדברי רז"ל כדי להבין דבריו, ו­מה גם במקום (כבנדו"ד) שרש"י אינו מציין מקורם ("כדאיתא בספרי" וכיו"ב). א"כ יש להבין מ"ש רש"י כאן "מלמד שטעון לינה", ואינו מבאר מהותה וענינה של לינה זו — זמנה ומקומה (וטעמה).

ויתירה מזו: רש"י בפירושו לש"ס פירש בכ"מ^ג שהלינה היא במוצאי יו"ט (ובירושלים^ד), ואם בפירושו לש"ס צריך רש"י לפרש זמנה (ומקומה) של לינה זו א"כ עאכו"כ שהי' לו לפרש דבר זה ב­פירושו על התורה שהוא לפי פשש"מ השייך (גם) לבן חמש.

[ובפרט שבמק"א בפירושו לש"ס^ה כ' שזמנה של לינה (בחה"פ^*5) הוא (לא ליל מוצאי יו"ט, אלא) "לילה הראשון", היינו שזמן הלינה הוא בלילה הראשון ד­

יו"ט^**5 (וכמפורש ברש"י שם, שדין לינה לא בא לאסור חזרה "לביתו ממש" — "דהא יו"ט הוא, ועוד דקא בעי לאיתויי עולת ראיי'" — אלא שאסור ללון "חוץ לחומה בתוך התחום")].

וא"כ הו"ל לרש"י לפרש כאן אם ה­לינה היא בליל יו"ט או בליל מוצאי יו"ט.

[ולדוגמא: כשחל שמע"צ ביום ה', האם ה"טעון לינה" דשמע"צ כוונתו — הלילה בין יום ד' (כ"א תשרי) ליום ה' כ"ב תשרי (היינו מוצאי הושע"ר, תחלת שמע"צ), או הלילה בין יום ה' ליום ו' (מוצאי שמע"צ)].

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org