שיחה ב

שיחה ב

א. אודות יום י"ב תמוז — היום שבו נגאל כ"ק מו"ח אדמו"ר ממאסרו^א אשר נאסר בגלל "העבודה הגדולה" אשר עבד "בהרבצת תורה וחיזוק הדת"^ב — כתב כ"ק מו"ח אדמו"ר, במכתבו לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (בשנת תרפ"ח)^ג, וז"ל "ראוי הוא לקובעו ליום התועדות ו­התעוררות לחיזוק התורה והיהדות בכל אתר ואתר לפי ענינו".

נתבאר כמה פעמים, אשר כל דברי רבותינו נשיאינו מדוייקים המה, אפילו בנוגע ל"שיחות" ואפילו בנוגע לשיחות חולין שלהן — שהן צריכין לימוד^ד, ו­כ"ש וק"ו שכן הוא בדברי תורתם, וביתר שאת כולל — הוראותיהם (תורה מלשון הוראה).

ובעניננו — יש לדייק בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר הנ"ל "חיזוק התורה וה­יהדות". דלכאורה, "יהדות" ה"ה שם כללי, הכולל כל השייך לדת ישראל — הן לימוד התורה והן שמירת וקיום ה­מצוות (דאורייתא, דרבנן, עד למנהגי ישראל כו'), וא"כ הי' מספיק לומר "חיזוק היהדות" — ומאי קמ"ל ב"(חיזוק) התורה"?

בפשטות הכוונה בזה להדגיש הענין והפעולות ד"חיזוק התורה", כמו שכותב כמה פעמים במכתבו הנ"ל ע"ד עבודתו ב"הרבצת תורה" (והכוונה כפשוטה — יסוד חדרים, ישיבות ושיעורי תורה ב­רבים (עבור בעלי עסק) וכו') — אבל הו"ל (לכאורה) להקדים את הכל והכלל, "יהדות", ואח"כ להוסיף ההדגשה על הפרט, "תורה".

גם יש לדייק ולבאר לשונו "חיזוק התורה", ולא כלשונו כמה פעמים ב­מכתבו שם "הרבצת תורה".

ונראה לומר, שאחת הכוונות דכ"ק מו"ח אדמו"ר כאן היא — לא לעורר על שני ענינים שונים — התחזקות בעבודת הרבצת התורה והתחזקות בעבודת החזקת היהדות (שמירת וקיום המצוות וכו') — אלא הכוונה לענין אחד — "חיזוק היהדות"; אלא שאא"פ לחזק את היהדות באופן הנרצה כ"א ע"י הקדמת והתחלת חיזוק התורה.

ב. ביאור הדבר:

המושג "יהדות" במובנו הפשוט פירו­שו כללות הנהגות יהודים בתור יהודים. ולכן יש צורך להדגיש ולקבוע, ש­"יהדות" אינה רק הנהגת בני אדם, הדרך שנהגו בו בני ישראל במשך הדורות, מעשה ידי אדם ח"ו — אלא כל כולה ומ­הותה הוא קיום הוראות התורה שניתנה בסיני מפי הגבורה.

וזהו תוכן ההדגשה "חיזוק התורה וה­יהדות", שלפני חיזוק היהדות יש צורך לחזק את האמונה וההכרה שרק התורה היא הקובעת מהי "יהדות"^ה, ואין הדבר

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org