בלק
150
שבעה אומות ואתה סבור להמיתם במדבר", הרי שעיקר דברי בלעם (ובפרט בנבואה זו) מיוסדים על זה, לשלול הסברה "להמיתם במדבר" — כי ברור לו (לבלעם) שבנ"י ימשיכו ללכת בכח וגבורה לכבוש ארץ שבעה עממיןט, וינצחו את האומות, ובהמשך לזה מתאים יותר לכאורה פירוש התרגום הנ"ל.
בתוכן נבואות בלעם, שענהי לבלק (ע"ז שביקש ממנו "לכה נא ארה לי את העם הזה"יא) שאינו יכול לקלל את ישראל — יש ב' אופנים: א) שאינו יכול לקללם ולהרע להם ע"י דבורו, כי הם חביבים בעיני הקב"ה והוא משגיח עליהם ושומרם כו'. ב) יש להם מעלות וזכויות רבות שאינם בשאר האומות, ולכן (לא רק שא"א לו להרע להם ע"י דבורו, אלא יתירה מזו —) "ראויים הם לברכה"יב.
וי"ל, שבכללות זהו החילוק בין נבואתו הראשונה ונבואתו השני': בהקדמה לנבואה הא' אמריג "מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה'", ואילו ההקדמה לנבואה הב'יד היא "הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה".
[ואף שבב' הנבואות (וכן בנבואה הג' והד') יש מב' הענינים (אופנים) הנ"ל, למה אינו יכול לקללם (ויתירה מזו, דרכו של רש"י בפי' כתובים אלה שהרבה להביא יותר מפירוש אחד, לפי שמסתבר שיש להוסיף בפירוש דברי בלעם בזכות ומעלת ישראל), מ"מ תלוי מהו העיקר].
ובזה מבואר החילוק הכללי בין פירושי רש"י בשתי נבואות אלו:
בנבואה הא' שמתחילהטו "כי מראש צורים אראנו", פירש"י "אני מסתכל בראשיתם ובתחלת שרשיהם ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו ע"י אבות ואמהות. . זכו לו אבותיו כו'", להדגיש שאינו יכול להרע להם בדבורו מצד חביבותם לפני הקב"ה;
ובנבואה הב' שמתחילהטז "לא הביט און ביעקב גו'" כתב רש"י תחלה "כתרגומו", ואח"כ מביא פי' המדרש — כי דוקא לפי התרגום ("לית פלחי גלולין בדבית יעקב ואף לא עבדי לאות שקר בישראל"), מדבר במעלת ישראל עצמם, משא"כ לפי המדרש אינו מדבר במעלת ישראל עצמם (מצד מעשיהם), אלא חביבותם כו' לפני הקב"ה (דגםיז "כשהן עוברין על דבריו אינו מדקדק אחריהן
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Likkutei Sichos
- Volume
- כרך לג
- Id
- rh-drhzkvw8
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.