81

מ"עצת מרגלים", "עצה" סתם — לאו דוקא עצה רעה (שזה נתחדש רק אח"כ בעת הליכתם, "הליכתן בעצה רעה", כנ"ל ס"א מהמפרשים), ואדרבה, כיון ש­ב"אותה שעה כשרים היו", ודאי שזו היתה אצלם "עצה טובה" — ומ"מ התפלל משה על יהושע "י"ה יושיעך מעצת מרגלים", כי אף שכוונתם לטובה, מ"מ, עלולה "עצתם" להביא לידי טעות וכו' (כפי שאכן קרה בפועל), ולכן התפלל שינצל מזה.

ד. ביאור הענין:

בכל הפרשה כולה מתוארת שליחות המרגלים בלשון "תור" — "ויתורו את ארץ כנען"^לב, "תור הארץ"^לג, "תרים"^לד ו­כיו"ב, ולא נזכרה אף פעם אחת בפרש­תנו לשון "מרגלים" בקשר לשליחות זו^לה [ואין זה משום שיש חסרון ותוכן בלתי רצוי בשילוח מרגלים — שהרי מצינו (לקמן בפ' חוקת^לו) שגם אח"ז — משה עצמו שלח "לרגל את יעזר", וכן יהושע שלח מרגלים^לז].

ובטעם הדבר יש לומר:

החילוק בין שתי הלשונות — "לתור" או "לרגל"^לח — הוא^לט: "לתור" מתאר (בעיקר) רק פעולת החיפוש והראי'^מ בלבד, ובעניננו — ראיית הארץ ויושבי'; משא"כ לשון "ריגול" מורה על חקירה וחיפוש לשם כוונה נסתרה, כמו בריגול המסייע לכיבוש ארץ האויב [ע"ד ש­מצינו לעיל (בפ' מקץ^מא) בנוגע ליוסף ואחיו — "ויאמר אליהם (יוסף לאחיו) מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם", ופרש"י "גלוי הארץ, מהיכן היא נוחה ליכבש"]; ובדרך כלל ענין הריגול קשור עם חכמת המרגל, שעל יסוד חקי­רותיו וחיפושיו אפשר לטכס עצה איך למלא משימה מסויימת (כיבוש ארץ האויב, וכיו"ב).

וזהו הטעם שבפרשתנו נאמרה רק לשון "לתור את ארץ כנען", וכיו"ב — כי כל ענין השליחות (בכוונת משה) הי' רק על המעשה, שיראו את הארץ ויושבי' ויספרו לבנ"י מה שראו (וכן להביא מפרי הארץ כדי להראות את ישראל מ­טוב הארץ), ותו לא מידי — אבל לא "לרגל את הארץ", להכניס עצמם בחי­פוש "עצות" ותחבולות בשביל כיבוש הארץ וכיו"ב^מב.

ובזה יובן תוכנה של תפלת משה "י"ה יושיעך מעצת מרגלים":

אף שמשה הדגיש לאנשים שבחר

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org