203

העדה ע"י משה בציווי ה'^כז), עד"ז הוא בנוגע לנשיא וראש פרטי של כל שבט, שהתמנותו באה מהקב"ה ע"י (ציוויו ל)­משה רבינו נשיא כל ישראל.

וההבדל בין ב' ענינים אלו, הוא במהות תפקידו כנשיא — ובשני קצוות:

א) בענין תפקידו מצד בנ"י, הרי כל פעולתו בתפקיד זה היא כאילו נעשה ע"י כל אנשי השבט (שהוא שלוחם), אלא שנעשה בפועל ע"י הנשיא שלהם; משא"כ פעולתו ועשייתו מצד מינויו ע"י הקב"ה (ומשה) אינה נחשבת כעשייתם של אנשי שבטו, אלא שזוהי פעולתו הוא בתור ראשם ונשיאם, שהוא כמו ה­"בעלים" שלהם.

[וי"ל שזהו מה שמצינו ב' אופנים ב­תוארי הנשיאים בתורה. ולדוגמא: בראש הספר (ר"פ במדבר) במנין בנ"י נאמר^כח "ואתכם יהיו איש איש למטה גו' אלה. . נשיאי מטות אבותם", דכאשר פקדו משה ואהרן את בנ"י, צוה ה' שיהי' עמהם נשיא כל שבט (ועד"ז בר"פ שלח נאמר "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען. . איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם"), והיינו שהתואר נשיא נזכר רק לאחרי שנקרא בשם "איש למטה"; ואילו בחנוכת המזבח נאמר^כט "ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבו­תם":

התואר "איש איש למטה" ("איש אחד למטה") מורה על היותו בא כח ונציג אנשי המטה, שהשתתפותם היא ע"י איש אחד מהם כשלוחם — הנשיא; אבל ה­תואר "נשיאי ישראל" מתאים בענין ש­פעולת הנשיא היא (לא כדבר שבו משתתפים כל אנשי השבט ע"י שלוחם (הנשיא), כ"א)^ל כראש השבט^לא].

ב) תפקידו מצד בנ"י הוא (בעיקר) לדאוג עבור צרכי הכלל והציבור (וכנוהג שבעולם, שכל קיבוץ של אנשים ממנים ראש ומנהיג לדאוג עבור צרכים הכלליים דהכלל, שכאו"א מן הקיבוץ טרוד בצרכיו ועניניו הפרטיים); משא"כ מינויו מהקב"ה כנשיא ישראל בתור נשיא ו"בעלים", ה"ז גם בנוגע לצרכי הפרט, כי כיון אשר (בלשון רש"י^לב) "ה­נשיא הוא הכל", לכן ה"ה נשיא (לא רק של הכלל והציבור, אלא) של כל אחד ואחד (גם) בתור יחיד^לג.

ו. ע"פ הקדמה זו, יובן גם בנדו"ד — מינוי הנשיאים לנחול את הארץ בשביל בנ"י, שבתחילה בא בכתוב מינויים של אלעזר ויהושע, ואח"כ נאמר "ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחול את ה­ארץ":

מזה שהתיבות "אשר ינחלו לכם" (שקאי על הנשיאים, כנ"ל) נאמרו אצל אלעזר ויהושע, למד רש"י, שהמדובר בנחלה כזו השייכת לתפקידם זה של הנשיאים שהוא בסוג מינויים של אלעזר ויהושע.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org