173

אבל דבריהם צע"ג, דמאחר שרש"י כ' בפירוש שמבני קרח יצאו שמואל ה­נביא וכ"ד משמרות כו' לפי שעשו תשו­בה, הרי עכצ"ל שסוף סוף יצאו חיים מן האדמה^כח. ויתירה מזו — מזה שבפרשתנו — בזמן משה נמנית "משפחת הקרחי", מוכח שבזמן משה כבר חיו חיי משפחה].

אבל עדיין אין בזה ישוב לשאלה ה­אמורה — מדוע לא הקדים וכתב הכתוב שבני קרח לא מתו במקומו בפ' קרח, שנשארה "משפחת הקרחי"?

יש מפרשים^כט שזהו "מפני כבודו של משה שאמר משה^ל ואם בריאה יברא ה' וירדו^לא הם וכל אשר להם וגו', ואם הי' נזכר כאן שבניו לא מתו הי' גנאי למשה שלא הועילה תפלתו שהרי נשארה מהם שארית בארץ".

אבל תי' זה צ"ע, שהרי זה ש"בני קרח לא מתו" אינו בסתירה כלל לתפלת משה "אם בריאה יברא ה' וגו' וירדו גו'", היות שלפועל נתמלאה תפילתו וגם הם ירדו חיים שאולה, אלא שאח"כ "נתבצר להם מקום גבוה בגיהנם", וא"כ אין כאן גנאי למשה [ואדרבה, כיון שמשה רצה והשתדל שיעשו תשובה^לב, הרי זה מ­שבחו של משה, שפעל עכ"פ על בני קרח שיעשו תשובה].

ד. ויש לומר בזה, בהקדם דיוק לשון הכתוב בפ' קרח^לא בעונש הבליעה — "וירדו הם גו' חיים שאולה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל", דלכאורה מהו הדיוק "ויאבדו מתוך הקהל", ולא סתם "ויאבדו", או "ויאבדו מן הארץ" וכיו"ב^לא.

וע"פ משנת"ל בחטאם ותשובתם של בני קרח יש לומר, כי עונש בני קרח הי' רק שנאבדו "מתוך הקהל" ההוא^לג, היינו הקהל שראו בעיניהם את השתתפותם בהמחלוקת ואילו את תשובתם לא ראו, שלכן מן ההכרח שיאבדו מתוך קהל זה; משא"כ קהל אחר (שלא היו עדים בדבר) הרי אין סיבה שיאבדו מתוכו.

וזהו הטעם שלא נאמר לעיל בפ' קרח ש"בני קרח לא מתו" — כי רק לאחרי שכבר לא הי' הקהל שהי' בזמן מחלוקת קרח, כפרש"י לעיל (בפ' חוקת^לד) שבעדה זו "לא הי' בהן אחד מאותם שנגזרה גזירה עליהם שכבר כלו מתי מדבר" — היו יכולים לצאת ממקומם כו', ורק אז נגלה לבנ"י ש"בני קרח לא מתו".

ה. אבל עדיין אין הענין מיושב כל צרכו, כי פסוק זה "ובני קרח לא מתו" בא (בסיום מנין משפחות בני ראובן —) בהמשך להסיפור ע"ד דתן ואבירם בני אליאב (בן פלוא בן ראובן) — "הוא^לה דתן ואבירם קריאי העדה אשר הצו על משה גו' בהצותם על ה', ותפתח הארץ את פי' ותבלע אותם וגו'".

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org